ג.1. ההבדלים בין חברה בע"מ לבין עוסק מורשה או שותפות

פעמים רבות עולה השאלה כיצד עדיף לאדם או לקבוצת אנשים לפעול במהלך עסקיהם. האם עדיף לאדם הקמת חברה בע"מ או לפעול כעוסק מורשה או האם עדיף למס' אנשים להתאגד כחברה בע"מ או כשותפות?  להלן, אסקור את עיקרי ההבדלים בין התאגדות כחברה בע"מ לבין עוסק מורשה  (יש לשים לב שישנם גופים נוספים שאינם מובאים  בסקירה דנן, כגון עמותה או חל"צ או עוסק מורשה ויש לקחת גם אותן במניין השיקולים בקבלת ההחלטה) :

ג.1.1. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת בפתיחת חברה בע"מ (עדיפות להקמת חברה בע"מ)

ההבדל המרכזי בין חברה לבין עוסק מורשה או שותפות הוא שחברה בע"מ היא גוף משפטי נפרד שעומד בפני עצמו. כלומר ישנו "מסך" שחוצץ בין החברה לבין בעלי מניותיה והגוף שאיתו מתקשרים בחברה זה לא עם האדם עצמו אלא עם החברה שאותה ייסד. בעלי המניות בחברה אחראיים רק לפרעון הערך הנקוב של המניות שהונפקו להם (לכן, בפרקטיקה, יש גם חשיבות רבה בתכנון נכון של הון המניות המוקצה והמונפק של החברה ופירוט ההגבלות בתקנון החברה). בחברה ישנה הפרדה מוחלטת בין בעלי המניות בחברה לחברה עצמה. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ימצא את ביטויו בהרבה מאוד מצבים כאשר מנהלים עסקים מול חברה בע"מ.

לעומת זאת, כאשר אדם פועל כעוסק מורשה, אזי הוא והעסק הינם אותו דבר. אין אישיות נפרדת ואין "מסך שחוצץ" בין בעל העסק לעסק. העסק הוא על שמו של העוסק מורשה וכך גם כל הנכסים של העסק והחובות שלו. הכל אישי של בעל העסק עצמו. עוסק מורשה יהיה אחראי אישית לכל ההתחייבויות של העסק ואם הוא לא יעמוד בהתחייבויות ניתן לחייב אותו אישית ולרדת לנכסיו הפרטיים.

לדוגמא: במצב בו חברה נקלעה למשבר כספי וצברה חובות והפסדים. במקרה כזה הנושה יפרע אך ורק ממצבת הנכסים של החברה או מקופת הפירוק בעת הפירוק, ובעל החברה לא יחויב להחזיר חובות אלה מכיסו הפרטי. לעומת זאת, עוסק מורשה אשר העסק שלו צבר חובות או הפסדים יידרש לפרוע את  התחייבויות העסק באופן אישי וניתן יהיה לרדת לנכסיו האישיים. 

דוגמא נוספת: במקרה של גרימת נזק כולשהו. במצב בו האדם יפעל כנושא משרה בחברה ויגרום לנזק כולשהו, הרי שעל פי תורת האורגנים, החברה היא זאת שתהיה אחראית לגרימת הנזק או לפעולה הרשלנית היות שאותו אדם במקרה הנ"ל פעל כאורגן של החברה. לעומת זאת במידה שאותו אדם יגרום לאותו נזק ופעל באותו מקרה כעוסק מורשה, הרי הוא זה שיהיה אחראי באופן אישי לאותו הנזק ובאחריות.

לכן, הפרקטיקה הנהוגה היא שבסביבה עסקית רווית סיכונים כספיים (כגון יזמויות, סטארטאפים, נדל"ן במינוף גבוה, ייבוא וייצוא) או בפעולות עסקיות הכרוכות באחריות רבה (תחומים החשופים לתביעות נזיקיות – כגון רפואה, ביטוחים וכיוצב') או על-מנת להקטין את החשיפה האישית של בעלי המניות לתביעות אישיות, ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ, גם אם מדובר בחוסר הצדקה כלכלית.

ג.1.2.  חסרון לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בחברה ברישום חברה בע"מ (הנפקת מניות תמורת נכסים)

בפרקטיקה ישנם הרבה מצבים בהם בעל מניות "תורם" לחברה נכסים שונים תמורת הנפקת מניות. לדוגמא בחברה נדלנית נהוג לשלם בנכס נדל"ן תמורת מניות בחברה. במצב כזה יש לזכור כי כל שיוך של נכס חזרה מהחברה אל בעל המניות הינו עסקת מכירה הונית לכל דבר והחברה תחויב במס רווח הון (אולם, במצבים מסוימים זה יכול להיות יתרון). יש לזכור כי במקרה של חברה, כל הנכסים או הכספים הינם של החברה ולא של האדם הפרטי (כעולה מעקרון האישיות הנפרדת) ובמידה שאדם ירצה לשייך לעצמו כספים של חברה שבבעלותו הרי שהוא יצטרך לשלם  דיבידנד על כספים שמושך או מס רווח הון על נכסים שהעביר מהחברה אליו.

לעומת זאת אצל עוסק מורשה כל הנכסים של העסק הינם גם הנכסים האישיים שלו ומותר לו לגרוע מהם או להוסיף כרצונו.

ג.1.3. סייגים לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת בפתיחת חברה בע"מ

יש לשים לב כי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת איננו אבסלוטי והוא נסוג בעיקר בבאים : (1) ערבות אישית של בעלי המניות – הפרקטיקה הנהוגה בישראל, ובעיקר לגבי חברות חדשות או חברות בבעלות מספר מועט של בעלי מניות, היא שהבנקים אשר נותנים אשראי לחברה וכן גופים גדולים שהחברה מתקשרת איתם, ידרשו "ערבות אישית" של בעלי המניות בחברה, מה שמבטל לחלוטין את עקרון האחריות המשפטית הנפרדת. כלומר בעלי המניות ידרשו לערוב באופן אישי לאשראי שהבנק נותן לחברה ובמידה שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הם  יידרשו להחזיר זאת באופן אישי. במצב כזה נשלל לחלוטין יתרון פתיחת החברה על-פני  העוסק מורשה מבחינת היישות המשפטית הנפרדת וחשיפת בעלי המניות לסיכונים; (2) הרמת מסך –  חוק החברות קובע בסעיף 6 סייגים ליישות המשפטית הנפרדת וישנם מס' מצבים שונים בהם בתי המשפט "ירימו את המסך" החוצץ בין בעלי המניות לבין החברה וייחסו לבעלי המניות את חובות החברה. מצבים כאלה הם לרוב מימון דק (חברה הפועלת ללא מימון ראוי), כאשר בעל מניות עושה שימוש בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה או שהחברה פעלה באופן עירוב נכסים (במצב של ערבוב בין נכסי בעלי החברה לנכסי החברה עצמה); (3) חובות נושאי משרה בחברה – על נושא משרה בחברה (בעיקר מנהל או דירקטור) מוטלות מספר חובות לפעול לטובת החברה בזהירות, בתום לב, חובות אמון וחובת גילוי. במידה שאותו נושא המשרה (המנהל או הדירקטור) פועל בניגוד לחובות אלה, ניתן להחיל עליו אחריות אישית וגם במצב כזה יוסר העקרון של האישיות הנפרדת בחברה בע"מ, וניתן לתבוע את אותו בעל המניות באופן אישי. הפרקטיקה הנהוגה היא שבהרבה מצבים תובעים בוחרים לצרף לתביעתם כנתבעים גם את בעלי  המניות בחברה או אותו נושא משרה כאמצעי לחץ.

ג.1.3. עלויות תפעול גבוהות של חברה מול עוסק מורשה (עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ) 

 לחברה בע"מ ישנן עלויות תפעול רבות אשר אינן קיימות אצל עוסק מורשה. לדוגמא חברה בע"מ חייבת לנהל ספרים, חייבת בהגשת דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון מוסמך למס הכנסה הכוללים רווח והפסד, מאזן מבוקר. חברה חייבת גם בהגשת דוח שנתי לרשם החברות, בתשלום עבור אגרת רישום לרשם החברות ואגרה שנתית. לחברה יש עלויות גבוהות גם בעמלות ניהול חשבון בנק, עורכי דין, ביטוחים וכדומה. כל אלה מטילים על חברה בע"מ עלויות גבוהות ביותר שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה. לעוסק המורשה הממוצע אין את כל החובות האלה והוא יכול לנהל ספרים בצורה ידנית אפילו (כמובן בכפוף למחזור השנתי.  המחזור השנתי המינמלי המחייב הנהלת חשבונות כפולה הוא כ-1.8 מיליון שקל לנותן שירותים וכ-3 מיליון שקל ליצרנים, סיטונאים וקמעונאים).

ג.1.4. רגולציה רבה, הגבלות וסרבול (עדיפות לעוסק מורשה על-פני חברה בע"מ)  

 חברה פועלת בסביבה שבה ישנן הגבלות רבות, רגולציה רבה והוראות דין וחוק להן היא כפופה ומחוייבת לפעול על-פיהן (כגון על-פי חוק החברות ותקנותיו). לדוגמא: חברה חייבת שיהיו לה מספר מוסדות כמו דירקטוריון ובעלי מניות, ויש לקבל החלטות שונות בחברה בפורום המתאים ובכפוף לדין ולתעד זאת בעריכת פרטיכלים. חברה חייבת לפעול לפי הוראות התקנון שלה, אשר מתפרסם ברשם החברות. לנושא משרה בחברה ולבעל שליטה או בעל מניות ישנן חובות משפטיות שונות שמוטלות עליהם לחברה לדוגמא חובות אמון לחברה, חובה לפעול בזהירות כשפועלים בשם החברה או עבורה וכו'. דוגמא נוספת היא שאדם מוגבל מאוד בהתקשרות עם חברה שבבעלותו וישנן עסקאות המוגדרות כעסקאות עם בעל שליטה אשר מצריכות פרוצדורות מיוחדות. בהקשר הזה עוסק מורשה יכול להפעיל את העסק שברשותו כראות עיניו וכמעט שאין עליו הגבלות כאלה.

ג.1.5. פרטיות (עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ)

עסקי אדם פרטי אינם מפורסמים בשום מקום, לעומת נתונים על החברה יש לדווח לרשם החברות וניתנים לקבלה לכל דורש מרשם החברות כמו כתובת, בעלי מניות, ת.ז. בעלי מניות וכדומה.

ג.1.6. מיסוי (ככלל ככל שמחזורי הפעילות גדולים יותר, ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ. בהערכה גסה, במידה שמשאירים את הרווחים בחברה אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל ל 290,000 ₪ בשנה, ובמידה שמושכים את הרווחים אז ישנה עדיפות לפתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל 600,000 ₪ בשנה):

ישנו הבדל מובהק בגובה שיעורי המס המוטלים על הכנסות החברה לעומת שיעורי המס המוטלים על עוסק מורשה. שיעורי מס החברות הינם שיעורים קבועים ונכון לשנת 2018 עומד שיעור מס חברות על 23%. מס חברות זהו המס המוטל על רווחיה של חברה בע"מ בניכוי הוצאותיה המותרות בניכוי (בדוחות הכספיים נקרא : "רווח לפני מס"). בעל מניות מושך את רווחי החברה אל כיסו בצורה של דיבידנד. על דיבידנד מוטל מס על דיבדינד . המס על הדיבידנד עומד על 30% (לבעל מניות מהותי אשר מחזיק מעל 10%). יוצא שהמס המצרפי (מחיבור מס החברות ומס על דיבידנד) על הכנסות היחיד מחברה שהחליט למשוך את הרווחים הינן 46.1%.  במידה שבעל המניות לא ימשוך את הרווחים, שיעור המס יעמוד על שיעור מס חברות בלבד 23%.

 לעומת זאת, עוסק מורשה משלם על הכנסותיו מעסק מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (בעלי הכנסות גבוהות משלמים גם מס יסף). מס הכנסה הינו מדורג ומשולם לפי מדרגות ההכנסה. מדרגות מס הכנסה לשנת 2018 נעות בין 10% , 14%, 20%,  31%, 35% ועד ל 47% לכל שקל מעל 498,360 ₪ בשנה. לכך יש להוסיף את עניין ביטוח לאומי ומס בריאות שמשלם עוסק מורשה (בכפוף לתקרה) וגם את מס היסף לבעלי הכנסות גבוהות (שנכון לשנת 2018 עומד על 3%). חברה לרוב איננה משלמת מיסים אלה (למעט חברות מיוחדות כמו חברה משפחתית או יחיד).

לכן, בניגוד לדעה הרווחת, ההחלטה על בחירה בהתאגדות כעוסק מורשה מול חברה מבחינת סכום המס וחסכון במס היא איננה חד משמעית. החלטה זאת תלויה ברווחי העסק או החברה, ומצריכה גם בדיקות נוספות של כל מקרה לגופו, לדוגמא הכנסות נוספות של אותו עוסק, הפסדים צבורים, הכנסות בת הזוג, פטורים ועוד. בהערכה גסה של השוואת שני מסלולי המס השונים המוטלים על חברה בע"מ לעומת עוסק מורשה, במידה שמשאירים את הרווחים בחברה אז ישנה עדיפות לשקול פתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל ל 290,000 ₪ בשנה, ובמידה שמושכים את הרווחים אז ישנה עדיפות לשקול פתיחת חברה בע"מ ברווחים שמעל 590,000 ₪ בשנה. מבחינה פרקטית עוסק חדש ללא צפי וודאי של מחזורי הכנסות, עדיף שישקול להתחיל כעוסק מורשה ואז, ככל שיהיה רלוונטי, לעבור להתאגד כחברה (יש לקחת בחשבון שמעבר הפוך מחברה לעוסק מורשה יכול להיות אירוע מס).

ג.1.7. דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (עדיפות לפתיחת חברה מע"מ בשל שיעורי מס נמוכים יותר. מבחינת הכיסוי הביטוחי – עדיפות לעוסק מורשה על-פני פתיחת חברה בע"מ בשל תשלום גמלה חוסמת לעצמאיים):

עוסק מורשה משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות לפי ההכנסות שלו ובכפוף לתקרות השונות. בעל חברה שמושך רווחים כדיבידנד מהחברה אינו צריך לשלם על דיבידנד דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. אם הכנסותיו רק מחברה הרי שהוא יוגדר בביטוח לאומי כמי  שאינו עובד וישלם דמי ביטוח לאומי מינימליים (יש לשים לב כי יתכן ובמידה שלאותו אדם כל  הכנסותיו הן שלא מעבודה, הוא ישלם ביטוח לאומי ומס בריאות כמי "שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה"). לכן, מבחינת גובה דמי  ביטוח הלאומי ומס הבריאות שמשלמים, ישנה עדיפות לפתיחת חברה

יחד עם זאת, בפרקטיקה, עובד עצמאי זכאי לקבל מביטוח לאומי גמלה חוסמת. גמלה חוסמת היא גמלת דמי פגיעה, או גמלת נכות מעבודה, או גמלת תלויים לאלמנה וליתומים. מדובר בכיסויים ביטוחיים חשובים שבעל חברה שאינו עובד או עובד שכיר, לא יהיה זכאי לקבל גמלות אלה והוא יצטרך לנסות לבטח את עצמו בביטוחים פרטיים כביטוחי נכות או אובדן כושר עבודה.  גמלה חוסמת הוא נתון שכדאי לקחת אותו בחשבון מבחינת ההשוואה בין שני המסלולים.

ג.1.8. מבחינה שיווקית (עדיפות לרישום חברה בע"מ)

 לפעילות באמצעות חברה בע"מ יש תדמית שיווקית של גוף רציני, אמין וגדול שאיתו הלקוח יהיה מעוניין יותר להתקשר בפעילות עיסקית. לעומת עוסק עצמאי שנראה ללקוח כגוף קטן יותר, פחות רציני ועם סיכון, בהשוואה לחברה.

ג.1.9. תכנון עסקי ותכנוני מס (עדיפות לפתיחת חברה בע"מ על-פני עוסק מורשה)

  פעילות באמצעות חברה בע"מ מאפשרת תכנונים עסקיים שונים וכן תכנוני מס. תכנונים עסקיים הכוונה לשינוי צורת המבנה העסקי, כגון: הוספת חברות בת (דיבידנד בן חברות פטור ממס), מיזוג ופיצול חברות, הקמת "אשכול חברות", פירוק חברות לא פעילות וכן הלאה. תכנוני מס הכוונה לקיזוז הפסדים, הסדרי מס לגבי רווחים כלואים, איחוד הכנסות וכו'. לחברה קיימת אפשרות לדחיית תשלום המס, ניתן להגיע לתכנון מס אופטימלי בין חבות במס ליחיד וחבות המס של החברה במס חברות.

ג.1.10 הוצאות מוכרות (עדיפות מסויימת לפתיחת חברה בע"מ על פני עוסק מורשה)

  בחברה בע"מ ניתן בדרך כלל לנכות הוצאות באופן נרחב יותר לעומת עצמאי (כאמור כמות תכנוני המס בחברה רבה יותר מאשר אצל עוסק מורשה). לדוגמא: הוצאות החזקת רכב שאצל חברה בע"מ תוכרנה במלואן, בכפוף לכך שאצל העובד יהיה "שווי שימוש ברכב", וכן גם ליתר ההוצאות שניתן לייחס לעובד מסויים (גם בדרך ההתייחסות להוצאות עודפות). יחד עם זאת, יש לסייג זאת שכן ישנן גם הוצאות שלא ניתן להכיר בהן בחברה אך ניתן להכיר בהן אצל עוסק מורשה. דוגמא טובה לכך היא במצב שרכב פרטי משמש את העסק, ניתן לזקוף פחת של הרכב כהוצאה מוכרת, מה שלא ניתן לעשות בחברה.

ג.1.11 משיכת רווחים ורווחים כלואים

 רווחים כלואים אלה רווחים שנשארים בחברה ובעלי המניות אינם מושכים אותם כדיבידנד ולא משקיעים אותם בחברה. הסיבה לכך היא שככל רוצים למשוך כספים/רווחים מהחברה יש למשוך אותך כדיבידנד כאמור. לכן ככל שבעל המניות איננו זקוק לכסף וישאיר אותו בחברה או שישקיע אותו בנכסי החברה כגון בציוד, ברכישת רכב פרטי, בהגדלת המלאי או בהגדלת האשראי ללקוחות – הרי שעדיף לפעול כחברה. יתירה מכך. הפרקטיקה הנהוגה בישראל היא שמדי כמה שנים נעשה הסדר מול רשות המיסים למשיכת רווחים כלואים בהסדרי מס מופחתים. לכן רבים רואים בכך השקעה נכונה לטווח ארוך. מצד שני לאחרונה ישנו ניסיון של רשות המיסים להטיל מס על רווחים כלואים או לחייב משיכתם מהחברה.

ג.2. עוסק מורשה או עוסק פטור?

עוסק פטור הוא עצמאי הפועל במחזור עסקאות קטן ולכן אינו גובה מס ערך מוסף (מע"מ) מלקוחותיו. המעמד במע"מ כעוסק פטור נקבע על פי מחזור העסקאות השנתי של העסק.

עוסק פטור הוא מי שמחזור עסקאותיו אינו עובר את הסכום של 99,003 ש"ח בשנה (נכון לשנת 2018).

לפי תקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום)  וכן תקנה 6א' לתקנות מס ערך מוסף, אלה העסקים שאינם יכולים להירשם כעוסקים פטורים (גם אם מחזור עסקאותיהם נמוך מ-99,003 ש"ח בשנה):

  • אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.
  • נותן שירותים למופעים אומנותיים, כולל הנחייה, בניית תפאורה.
  • הכנה, בדיקה ופיקוח על מבחנים.
  • הרצאה, הוראה.
  • כתבנות, קצרנות, תרגום, כתיבה, עריכה.
  • פישור.
  • בעל בית ספר לנהיגה.
  • סוחר או מתווך מקרקעין.
  • בעל בית ספר או גן ילדים.
  • סוחר ומתווך רכב.
  • חברה הרשומה כדין.
  • אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות.

ג.3. ההבדלים העיקריים בין עוסק מורשה לעוסק פטור

  • עוסק פטור הוא מי שכאמור שמחזור עסקאותיו אינו עובר את הסכום של 99,003 ש"ח בשנה (נכון לשנת 2018).
  • עוסק פטור אינו גובה מע"ממלקוחותיו ואינו רשאי להוציא חשבוניות מס בגין עסקאותיו. על מנת לגבות את התשלום מלקוחותיו, עוסק פטור מוציא חשבונית עסקה שזוהי דרישת התשלום, שלפיה הוא בעצם מורה ללקוח כמה עליו לשלם. בעת קבלת התשלום עוסק פטור מוציא קבלה בלבד.
  • עוסק פטור אינו יכול לקזז את המע"מ ששילם בגין רכישותיו והוצאותיו השוטפות או לבקש החזר עבור המע"מ ששילם. לצורך מס הכנסה אצל עוסק פטור ההוצאה מוכרת במלואה כסכום אחד (כולל מע"מ) .
  • במידה ומחזור העסקאות של העוסק פטור עלה על הסכום הפטור, יש לשלם את ההפרש בין החלק הפטור לחלק שעלה על הפטור (כדאי לדעת שניתן לקזז מע"מ תשומות באותם חודשים שהמחזור חרג מהמחזור הפטור).
  • במידה והעוסק פטור מעוניין להפוך לעוסק מורשה עליו לפנות למשרדי מע"מ שבאזור מגוריו ולבקש שישנו את רישומו מעוסק פטור לעוסק מורשה. השינוי יהיה באמצעות הוכחה או הצהרה שמחזור העסקאות השנתי צפוי לגדול.
  • עוסק מורשה חייב לדווח למע"מ כל חודשיים. עוסק פטור לעומת זאת חייב לדווח למע"מ רק פעם אחת בשנה (עד ה-31 בינואר) על מחזור עסקאותיו בשנה הקלנדרית שחלפה.
  • לעוסק פטור ישנו יתרון גדול מאוד של חסכון במס לעומת העוסק מורשה. היתרון נובע מזה שעוסק מורשה איננו יכול לקזז מע"מ בהוצאות מסוימות (חלקו או כולו) ואילו עוסק פטור מכיר באותה הוצאה במלואה (כולל המע"מ).

 ג.4. השלכות המס והשלכות עסקיות של המעבר מפעילות כעוסק מורשה לפעילות כחברה

בעת מעבר מפעילות כעצמאי לפעילות כחברה בע”מ יש בעצם "העברה של בעלות בעסק" מבעלות של העוסק המורשה (האדם הפרטי) לבעלות של חברה. כלומר מעבר מעסק לחברה. לכן, יש להסב את כל ההסכמים של העסק להסכמים עם החברה. כמו כן, יש לפתוח לחברה ניכויים חדש במס הכנסה וביטוח לאומי לשם מעבר של העובדים מעובדי העסק לעובדי החברה. כמו כן יש לשנות את הסטטוס של העוסק המורשה מעצמאי לבעל מניות/שליטה בחברה או לעובד שכיר בחברה (ברשויות המס, חברות הביטוח, פנסיה ופיצויים, השתלמות וכו').

כל הרכוש הקבוע והמוניטין נמכרים מהעסק לחברה (יש להוציא חשבונית של העסק על המכירה לחברה) . במקרים מסויימים ניתן לעשות שימוש בסעיף סעיף 20 לחוק מע”מ, המאפשר לחברה לקבל על עצמה את תשלום מס העסקאות של העסק כעצמאי – באמצעות חשבונית עצמית.

סעיף 30(א)(14) לחוק מס ערך מוסף, קובע כי ההעברה על ידי יחיד שהוא, עוסק, לחברה, תתחייב במע"מ בשיעור אפס, אם ההעברה הייתה תמורת מניות בלבד, ולמעביר היו לאחר מכן לפחות 90% ממניות החברה.

סעיף 104א לפקודת מס הכנסה מקנה פטור ממס בגין רווח הון אשר נוצר בעת העברת נכס מידי בעל מניות לחברה בשליטתו בתמורה להקצאת מניות באותה חברה. כלומר, הסעיף העברת הנכסים בפטור ממס, תמורת הקצאת מניות למעביר (בעל העסק העצמאי). יש להגיש למס הכנסה הודעה על העברת נכסים מאדם לחברה. במקרה שהוחלט לנצל את סעיף 104א לפקודת מס הכנסה העברת הפעילות בפטור ממס, המכירה חייבת במע”מ בשיעור אפס.

ניתן גם לבצע מכירה רגילה של נכסים מהיחיד לחברה, שתהיה חייבת במס רווחי הון, אם יש ליחיד הפסדי הון מועברים לקיזוז הוא יוכל לקזזם כנגד רווח ההון שייווצר במכירה.

כמו כן, אנחנו מעניקים טיפול מסור ולוחמני עבור ציבור לקוחותינו העובדים. אנו נדאג לשמור על זכיותיכם כעובדים ולקבל את המגיע לכם בדין, הן מול המעסיק והן בבתי הדין לעבודה. אנו עוסקים בשלל תחומי העבודה החל משלב פרסום מודעת הדרושים ועד להסדרי הפרישה, התפטרות, פיטורין, שימוע, זכויות עובדים, זכויות סוציאליות של עובדים, הסדרי שכר וכיוצב'.

בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום דיני העבודה, על היבטיו האזרחיים והפליליים. אנחנו מבינים את חשיבותו של הטיפול המקצועי והממוקד בנושא זה. בזכות הידע הרב והניסיון העשיר שצברנו באפשרותנו לספק את כל הפתרונות.  

לצד זאת, אנחנו עוסקים במתן סיוע משפטי בתחום דיני העבודה לעובדים ולארגונים גדולים, לרבות מול וועדי עובדים, אכיפה, קנסות מנהליים ועוד. אנו מנוסים בניהול משא ומתן וייצוג בכל הערכאות המשפטיות.

הייחודיות ברישום חברה חדשה על-ידי משרדנו​​

משרדנו מתמחה זה למעלה מעשור בתחום דיני חברות. הקמנו ופירקנו מאות חברות אצל רשם החברות. משרדנו פיתח שני מסלולים מיוחדים לשם פתיחת חברה ואנו מתאימים אישית לכל לקוח את המסלול המתאים לו, לפי צרכיו ולפי מידת ההשקעה: 

מסלול מהיר – זהו מסלול מקוצר לחברת יחיד או חברה משפחתית. במסלול זה הקמת החברה נעשית און ליין דרך מרשמי רשם החברות. הקמת החברה אורכת יום-יומיים. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה בהנחה משמעותית מהתעריפים הרגילים.

מסלול רגיל – זהו מסלול לחברה מורכבת יותר שמצריכה תקנון מורכב יותר והסכמים בין בעלי המניות. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה משתנה ותלויה בסדר גודל החברה שתקום. 

מיוחד ללקוחות משרדנו: המדריך המלא והמקיף לפתיחת חברה ​

 הורידו עכשיו מדריך מקיף וייחודי לפתיחת חברה מאת עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג

מדריך זה הינו פרי ניסיון של הרבה מאוד שנים של המחבר בתחום הקמת חברות ונולד בעקבות פניות רבות אל משרדנו בשאלות בנוגע לפתיחת חברה. המדריך שם דגש על כל המכשולים והנקודות החשובות העולות בפתיחת חברה ומפשט את המונחים הרבים ומושגי היסוד הכרוכים בהקמת חברה.

כמו כן, המדריך עושה סדר בבליל האינפורמציה ושופך אור על השיקולים הפרקטיים והעסקיים שיש לשקול בפתיחת חברה ועל השלבים השונים הקיימים בפתיחת חברה, בחירת מוסדות החברה והאורגנים של החברה.

עוד נציין כי במשך השנים המחבר, עורך-דין וחשבונאי שלומי סבג, כבר הקים כמאה חברות בתחומי עיסוק שונים ומגוונים ביותר. חלקן מהחברות הפכו עם הזמן לסטרטאפים מצליחים, לחברות שהונפקו ולחברות פרטיות מצליחות מאוד המעסיקות מאות עובדים. לכן, טוב אם נאמר כי על מנת שחברה תהפוך למצליחה ומשגשגת או חלילה בשעת פירוק או תביעה  משפטית כנגד החברה או בעלי מניותיה, מן הראוי שעורך דין מנוסה ובקיא בתחום פתיחת חברה, יתן שירותים אלו עבורכם, כך שיגדלו סיכוייכם להצליח או שתבטיחו שמירה על מלוא זכויותיכם בשעת פירוק או תביעה משפטית.

אנו משוכנעים כי תמצאו במדריך זה עזר רב.      לחצו כאן להורדה ->->->