ב.1. מהו תאגיד

סעיף 3 לחוק הפרשנות, מגדיר תאגיד כ "גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות". כלומר על פי הדין הישראלי (ששאב את כוחו מהדין האנגלי) נהוג באופן כללי להגדיר תאגיד כגוף שהחוק מכיר בו כאישיות משפטית עצמאית בעל הגדרה אוטונומית והכשיר לשאת בעצמו בחובות ובזכויות. בעבר החוק הכיר באישיות משפטית עצמאית רק באדם בשר ודם. כלומר אם בעבר רק אדם היה כשיר לשאת בזכויות וחובות, הרי שהחל מסוף ה-19 הדין האנגלי החל להכיר בתאגידים כאישיויות  עצמאיות לחלוטין וברות קיום (בתחילה בחברה). עם השנים החלה ההכרה בתאגידים השונים להתפתח עד להכרה כיום כי תאגיד נוצר כאשר התאגדות של בני אדם או תאגידים מקימים התאגדות חדשה ונפרדת שהינה גוף אוטונומי, ריבוני שאינו תלוי ומנותק ממייסדיו והינו בעל כשרות, רצון וזכויות וחובות משל עצמו.

פס"ד המנחה לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת הינו פסק הדין האנגלי משנת 1897,  Salomon. v    Salomon . בפסק דין זה בית הלורדים הכיר לראשונה בחברה לעיבוד עורות שסלומון ייסד כאישיות משפטית עצמאית ונפרדת, כאשר קבע כי סלומון שהיה בעל המניות העיקרי בחברה, יוכל גם להיות נושה מובטח של החברה היות שגם החזיק אג"ח של החברה ובכך יצר לעצמו עדיפות על נושים אחרים של החברה. בכך דחה בית הלורדים את גישתם של בתי המשפט האנגליים דלמטה אשר ראו בסלומון ובחברה כאותו גוף, ובכך נסללה הדרך להכרה לראשונה בחברה כגוף עצמאי אוטונומי.

מאז הוכר במערכת המשפט המקובל העיקרון של האישיות המשפטית הנפרדת – שהוא, כאמור הרציונל העיקרי וההצדקה העיקרית להקמתן ופעילותן של חברות ולמעשה מכך ייגזרו כל דיני החברות המודרניים ויתפתחו לשלל הדינים, החוקים והמנגנונים המשפטיים שיש לנו כיום. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת התפתח במשך השנים עד כדי כך שבע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח נגד מדינת ישראל,  טען כב' נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק כי ניתן אף להעמיד חברה לדין פלילי…

ב.2. סוגי התאגידים הקיימים בישראל

על-פי הדין הישראלי קיימים שלושה סוגי תאגידים:  

תאגידים פרטיים אלו תאגידים שיחולו עליהם הוראות המשפט הפרטי והמחולקים לתאגידים למטרת רווח כמו חברה, שותפות רשומה ואגודה שיתופית, ותאגידים שלא למטרת רווח, כמו עמותה, חברה לתועלת הציבור והקדש.

תאגידים ציבוריים (תאגידים סטטוטוריים).  אלו תאגידים שיחולו עליהם הוראות המשפט הציבורי והם תאגידים אשר מוקמים מכח חוק מיוחד אשר הופך אותם לגוף עצמאי ונפרד מהמדינה והוא קובע את המבנה, התקציב והסמכויות שלהם. התאגידים הציבוריים ממלאים תפקידים ביצועיים של הממשלה והציבור, ומעניקים שירותים בעלי אופי ציבורי., כגון רשות הדואר, בנק ישראל, תאגידי המים וכו'.

גופים דו מהותיים – מדובר ביציר כלאיים של הפסיקה בישראל. אלו תאגידים ציבוריים שפועלים בתחום המשפט הפרטי ולכן חל עליהם גם המשפט הפרטי וגם הציבורי.

לסיכום: אדם פרטי אשר שואף להתחיל פעילות עסקית או ציבורית כולשהי, יכול לפעול באחת משתי האפשרויות: לפעול בעצמו או יחד עם שותפיו (כעסק או כעוסק מורשה), להקים תאגיד פרטי (לבד או יחד עם כמה בני אדם נוספים או גופים נוספים), כגון לפעול באמצעות פתיחת חברה בע"מ או שותפות רשומה או עמותה וכיוצב'.

 ב.3. סוגי התאגידים הפרטיים בישראל

ב.3.1. עמותה

ס' 1 לחוק העמותות, קובע כי עמותה היא קבוצה של בני אדם (תאגיד) שקם למטרה שלא מכוונת לחלוקת רווחים אלא למטרה ציבורית חברתית.  עמותה היא תאגיד הנפוץ כאשר רוצים להתאגד למען עשייה ציבורית כלשהי (כגון, בתחום הרווחה, הצדקה, החינוך, הבריאות, התרבות וכיוצ"ב), ללא מטרת רווח. בשונה מחברה, לעמותה אסור לחלק רווחים לחברי העמותה. הדין החל  על עמותה הינו חוק העמותות, יחד עם זאת חשוב לציין כי היות שהעמותה נחשבת כגוף ציבורי והיא מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) ולא משלמת מס הכנסה ואינה גובה מע"מ, הרי שמדובר בתאגיד שכפוף לרגולציה רבה מצד כמה משרדי ממשלה ורשויות המס ואין לו את הגמישות שיש לחברה פרטית. עמותה חייבת לפרסם את הדוחות שלה, חייבת דיווחים שונים על כל מקבלי השכר שלה (שמתפרסמים במרשמי רשם העמותות) ואף מפרסמת דו"ח מילולי מפורט לגבי כל חברי העמותה, התרומות ולגבי עסקיה. עמותה תמיד תהיה בעלת אחריות מוגבלת והרישום הוא מכונן ולא רק דקלרטיבי. העמותה אמורה לממש את הרעיון של מייסדיה. לעמותה יש שלושה מאפיינים עיקריים: (1) איסור חלוקת רווחים; (2) פעולה אך ורק במסגרת המטרות שאושרו לעמותה; (3) החברות בעמותה היא אישית ואין אפשרות להעבירה לאחר. לחבר העמותה אין זכות קניינית בעמותה  (אין לו למשל מניה)  ומכאן גם זכותו אינה סחירה. הקמת עמותה נעשית באמצעות רישום העמותה במרשם רשם העמותות. חל"צ לעומת זאת מוקמת בדומה לחברה רגילה. לפי חוק העמותות, יכולה עמותה להיות מוקמת על ידי שני בני אדם לפחות (מעל גיל 18), כאשר גם תאגידים כשרים לייסד עמותה. אולם, על מנת שרשויות המס יכירו בעמותה כמוסד ציבורי, נדרשים לפחות חמישה חברים.

לסיכום: אני ממליץ לשקול בחיוב הקמת עמותה באחד מהמצבים הבאים (בנפרד, וודאי כאשר הינם במצטבר): (1) כאשר רוצים לפעול למען מטרה ציבורית כולשהי; (2) במידה ומתכוונים לקבל תקציבים ממשלתיים באחד משירותי הממשלה המופרטים – כגון רווחה,  בריאות וכיוצב'; (3) במידה ואין כוונה למשוך רווחים או להעביר בעלות על העמותה ונכסיה; (4) במידה ויש כוונה להסתמך על תרומות ולכן מעוניינים לאפשר החלת סעיף  46 לפקודת מס הכנסה (תרומה למוסד ציבורי יכולה  להעניק זיכוי ממס הכנסה).

ב.3.2. חברה לתועלת הציבור –(חל"צ)

בדומה לעמותה גם חברה לתועלת הציבור (חל"צ) הינה סוג של מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) הפועל למען מטרות ציבוריות. אולם, בשונה לעמותה הכפופה לחוק העמותות ולרשם העמותות, חל"צ זוהי חברה לכל דבר החוסה תחת חוק החברות, כאשר תקנונה ומטרותיה עונים על שני התנאים הנקובים בסעיף 345א לחוק החברות: (1) בתקנונה של החברה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד בהתאם לרשימה סגורה אשר נמצאת בתוספת לחוק החברות; (2) בתקנונה של החברה נקבע איסור על חלוקת רווחי החברה או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה. המטרה בהקמתה היא קידום האומנות, המסחר, המדע, הדת או מטרה מועילה אחרת. חברה לתועלת הציבור חייבת להשתמש בהכנסות וברווחים שלה לקידום המטרות הנ"ל, ואסור לה לחלק דיבידנדים לבעלי המניות שלה.

לסיכום: היתרונות ברישום חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה הינם שאין צורך בכל מוסדות העמותה וברגולציה הרבה שסביב עמותה וכן שניתן להעביר את הבעלות לאחרים.

ב.3.3. שותפות

שותפות היא התאגדות משפטית בין מספר ישויות משפטיות (כגון מספר בני אדם, מספר חברות וכיוצא בזה) המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית. שותפות מוסדרת בפקודת השותפויות. שותפות נוצרת באמצעות הסכמת חבריה. לפי סעיף 4 לפקודת השותפויות יש צורך ברישומה של שותפות אצל רשם השותפויות (אולם אי רישומה אינו גורע מקיומה וחוקיותה של השותפות). השאלה האם קשר מסחרי בין מספר בני אדם יוצר שותפות כמשמעה בדין נבחנת על פי הנסיבות. שותפות רשומה הינה תאגיד עצמאי ונפרד לכל דבר הכשיר לזכויות וחובות ויכול לדוגמא לתבוע ולהיתבע בשמו הרשום, להירשם במרשמים השונים וכו'. השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי המוסכם ביניהם, ובניגוד לצורות אחרות של התאגדות, כגון חברה בע"מ, הם חבים בחובות השותפות באופן אישי, ביחד ולחוד. אולם, שותף יכול להיות "שותף מוגבל", ואז לא יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית, אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על שותף כללי (שותף שאינו מוגבל). שותפות בה ישנו שותף מוגבל נקראת שותפות מוגבלת . ניהול העסקים באמצעות שותפות הוא צעד מקובל, ויש בו שני יתרונות עיקריים לעומת ניהולם באמצעות חברה: (1) שיעורי המס המוטלים על השותפות הינם שיעורי המס של היחידים באותה שותפות; (2) בשותפות אין את הבירוקרטיה, הפרוצדורות וההגבלות שיש בחברה בע"מ. חסרונה העיקרי של שותפות (בעיקר כללית) הוא חבותם האישית של חברי השותפות בחובותיה, זאת לעומת "מסך ההתאגדות" המבחין בין יתר ההתאגדויות כגון חברה בע"מ או עמותה לבין רכושם האישי של חבריה.

לסיכום: להקמת חברה יש יתרונות רבות על פני שותפות (ראו ההשוואה בהמשך). יחד עם זאת, בשנים האחרונות, לאור ההפחתה במס רווח הון במיזמי השקעה (שאין בהם פעילות עסקית), או בשלבים ההתחלתיים לעסק שאין בו קניין רוחני או בעלות על נכסים משמעותיים ושלא קיימים בו סיכונים משמעותיים (כספיים או חשיפה לתביעות) מומלץ לשקול לפעול כשותפות.

ב.3.4. אגודה שיתופית

 אגודה שיתופית (Cooperative) היא סוג של תאגיד שנועד להוות מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים. רישום האגודות השיתופיות מפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה. פקודת האגודות השיתופיות הינה מנדטורית ונחקקה בשנת 1933 והיא קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית. על כן, בשונה מתאגיד מסוג 'חברה', מטרתה של האגודה שיתופית איננה הגדלת הרווחים בלבד, אך שלא כמו ב'עמותה', כאשר נצבר באגודה רווח, רשאית היא לחלק אותו לחבריה (אלא שלפני החלוקה תשקול האגודה אם שימוש ברווחים בדרך של השקעה בפעילות האגודה אינו עדיף על חלוקתם).  הרעיון בבסיס האגודה השיתופית הוא כי אנשים יכולים, באמצעות שיתוף כוחות ויכולות, לשפר את רמת חייהם ואיכות חייהם. ההתאגדות בדרך של אגודה שיתופית מבוססת, על עקרונות של שוויון ושל הזדהות עם האחר. בהתאם לכך קיימים מספר עקרונות לצורך ההתאגדות הזו, כגון העיקרון לפיו לכל החברים באגודה מעמד שווה וזכות הצבעה שווה; העיקרון לפיו הנהלת האגודה מבוססת בעיקרה על חברי האגודה בלבד, כאשר לכל חבר זכות שווה לבחור מועמדים להנהלת האגודה כמו גם להציע את מועמדותו שלו; עקרון הגבלת זכויות האחזקה באגודה; עקרון החברות הפתוחה לכל וכיו"ב.

ב.5.3 חברה  

חברה היא סוג של תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת ואוטונומית שמאגד אדם יחיד או מספר בני אדם או תאגידים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח. חברה הינה מסגרת משפטית מקובלת לניהול של פעילות עסקית משותפת שנרשמה עפ"י חוק אצל רשם החברות. חברה מוגדרת בסעיף 4 לחוק החברות כך: "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד". הדין הישראלי רואה בחברה כארגון עסקי שמחבר בין אנשים או תאגידים בעלי מטרה עסקית משותפת, כאשר ברוב המקרים המטרה ברישום חברה היא עשיית רווח כלכלי.

חברה היא מסגרת משפטית מקובלת לניהול של פעילות עסקית משותפת של אנשים, שיש לה יתרונות וחסרונות לעומת שותפות או פעילות כעוסק מורשה (ראו בהמשך את ההשוואה). 

כל אדם או גוף המחזיק בחברה מקבל לידיו מניות אשר מקנות זכויות שונות בחברה (בעלות בחברה, זכות לרווח, זכות לקבלת החלטות וכיו"ב) לפי ערך או מספר המניות שבידיהם. המחזיקים במניות נקראים "בעלי מניות החברה". סעיף 2 בחוק החברות קובע כי כל אדם בין אם הוא יחיד ובין אם הוא תאגיד רשאי להקים חברה, ובלבד שמטרותיה אינן נוגדות את החוק, אינן בלתי מוסריות ואינן נוגדות את תקנות הציבור.

סעיף 35 לחוק החברות קובע שאחריות בעלי המניות יכולה להיות בלתי מוגבלת או בעירבון מוגבל. אך אם היא מוגבלת יש לציין את אופי ההגבלה.  סעיף 26 לחוק קובע שאם החברה קבעה שהאחריות בה היא מוגבלת, היא חייבת לכלול בסוף שמה את הביטוי בעירבון מוגבל/בע"מ. המשמעות של חברה בערבון מוגבל וציון המילה בע"מ (Limited Company  או LTD), הינה בעצם הצהרה דקלרטיבית כלפי צדדים שלישיים המתכוונים להתקשר עם החברה שאמורים לדעת שהחברה יכולה לפרוע את ההתחייבויות כלפיהם עד לגובה הערבות של בעלי מניותיה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר (לכן "ערבון מוגבל"). בישראל רוב החברות הן חברות בע"מ (בערבון מוגבל).  

תכלית חברה מוגדרת בסעיף 11 לחוק החברות : "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור". קיימים שני סוגי חברות, חברה פרטית וחברה ציבורית. חברה פרטית מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות כחברה שאינה ציבורית. חברה ציבורית מוגדרת כחברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור. סעיף 18(4) לחוק החברות קובע שבשעת פתיחת חברה, החברה חייבת לכלול בתקנון שלה פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35.

ב.4. סוגי ההתאגדויות העסקיות

בשונה מהתאגדות משפטית, התאגדות עסקית היא בעצם הכסות שהאדם או התאגיד המשפטי בוחרים לייחס לעצמם (או מחויבים לייחס לעצמה) מול רשויות המס השונות. בהתאם להתאגדות העסקית יגזרו גם שיעורי והוראות המס לאישיות המשפטית. לדוגמא אדם יכול לבחור להיות עוסק מורשה או עוסק פטור. כמובן בהתאם לשיעורי ההכנסה השנתיים שלו.  ההתאגדויות העסקיות המרכזיות הן:

 ב.4.1. עצמאי יחיד עם תיק.

הכוונה למי שהוא עוסק מורשה (בעל עסק) ואשר יש לו תיק עוסק מורשה במשרדי מע"מ ומס הכנסה. על פי חוק מס ערך מוסף, עצמאי מוגדר בסעיף 1 לחוק כ- "עוסק", כלומר: "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי". על פי פקודת מס הכנסה, עצמאי זהו אדם אשר הכנסותיו הינן הכנסות מ"עסק" או "משלח יד", כהגדרתם בסעיף 1' לפרק ההגדרות לפקודת מס הכנסה – כלומר הכנסות שאינן כעובד שכיר, אלא מפעילויות עצמאיות עסקיות שלו בעסק או במשלח יד.

עצמאי יכול להיות "עוסק מורשה" או כ"עוסק פטור", בהתאם למחזור ההכנסה השנתית שלו ולפי מגבלת התקרה הרלוונטית (ראו ההגדרות בהמשך). התאגדות כזאת מתאימה לרוב לעסקים קטנים עם מחזורים קטנים שהסיכון בהם הוא נמוך.

ב.2.4. עצמאי ללא תיק.

 עצמאי ללא תיק, הכוונה למי שאין לו תיק עוסק מורשה וזהו נתיב פחות מומלץ והינו רלוונטי למי שהוא במצב ביניים, כאשר עסקאותיו לא יסווגו כ"עסקת אקראי" חד פעמיות ומצד שני אין הצדקה לקיום מנגנון שלם של עסק. עצמאי ללא תיק יכול לתת "חשבונית עצמית" – תקנה 6א' לתקנות מע"מ.

ב.4.3. שותפות.

שותפות הינה צורה של התאגדות שבה ישנה חבות אישית של חברי השותפות בחובותיה (זאת לעומת "מסך ההתאגדות" בחברה). השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי שמוסכם ביניהם. כל שותפות שהחלה בפעילות עסקית עליה להירשם ברשויות המס.

על השותפות חלה חובת רישום במשרדי מע"מ ופתיחת תיק במע"מ. עם פתיחת התיק במע"מ וקבלת תעודת עוסק מורשה, השותפות יכולה להתחיל להוציא קבלות וחשבוניות. מבחינת מס הכנסה,  ההתייחסות של מס הכנסה לשותפות היא שונה מזו של מע"מ. הדרישה היא פתיחת תיק נפרד לכל אחד מהשותפים ולא לשותפות עצמה. הדיווח בגין ההכנסות החודשיות יעשה בהתאם ליחס האחזקה של השותף בשותפות. בעת הגשת הדוח השנתי למס הכנסה, יצרף כל אחד מהשותפים דוח רווח והפסד של השותפות ורק החלק שלו ברווח או בהפסד ישוייך אליו. יחיד שפתח שותפות מחויב גם לפתוח תיק אישי במוסד לביטוח לאומי ולעדכנו בגובה ההכנסה הצפויה ולשלם מקדמה חודשית. יש חשיבות רבה לעדכון המעמד כעצמאי בביטוח הלאומי וזאת לצורך כיסוי ביטוחי. דהיינו אדם שלא נרשם במוסד לביטוח לאומי לא מבוטח בגמלאות מחליפות שכר כגון תשלום בגין דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה וכדומה.

שותפות יכול שתהיה רשומה או שאינה רשומה במרשם השותפויות ויכול גם להיות ששותפות לא תהיה רשומה במרשם השותפויות אך רשומה כשותפות אצל רשויות המס (על צורותיהן השונות).  בשותפות יכול להיות שותף כללי ושותף מוגבל ויכול להיות שכולם יהיו כלליים.

שותפות הינה התאגדות אשר "צוברת תאוצה" לאחרונה בתחום המשפט המסחרי וגם בחברות הטכנולוגיה ובעיקר בייזמויות והשקעות סטארטאפ. בעיקר לאור התיקונים האחרונים בחוק לעידוד השקעות הון ובשיעורי המס האטרקטיביים בישראל. שכן, ניתן מצד אחד להנות משיעורי מס מופחתים ליחידים ומצד שני לנצל הפסדים, וכן אין צורך בכל המנגנונים הפרוצדורליים שבחברה וברגולציה המכבידה, ומצד שני לכסות בהתאגדות רשומה ומוגבלת.

ב.4.4. חברה. 

לחברה יש כאמור אישיות משפטית נפרדת וההתנהלות העסקית תהיה מול החברה עצמה ולא מול בעלי מניותיה. החברה היא זאת שתירשם במרשמים השונים (רשויות המס השונות, מרשמי הבעלות השונים וכיוצב) והיא זאת אשר תתקשר מול הגופים השונים. ישנם יתרונות רבים להקמת חברה שעליהן נעמוד בקצרה בהמשך.

ב.4.5. עמותה

עמותה הינה כאמור סוג של תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת. לעמותה כאמור אסור לחלק רווחים. עמותה אשר מוגדרת מוסד ציבורי לפי סע' 9(2) לפקודת מס הכנסה פטורה ממס על הכנסותיה.   עמותה איננה גובה גם מע"מ ואיננה מזדכה על מע"מ. עמותה יכולה לקבל מרשות המיסים מעמד של "מוסד ציבורי" מרשות המאפשר להקנות "זיכוי" ממס לתורמים. העמותה אינה משלמת מע"מ ולכן היא אינה גובה זאת מהלקוחות/תורמים. בנוסף, על עמותה חל מס שכר שלא מוטל על חברה עיסקית.

הייחודיות ברישום חברה חדשה על-ידי משרדנו​​

משרדנו מתמחה זה למעלה מעשור בתחום דיני חברות. הקמנו ופירקנו מאות חברות אצל רשם החברות. משרדנו פיתח שני מסלולים מיוחדים לשם פתיחת חברה ואנו מתאימים אישית לכל לקוח את המסלול המתאים לו, לפי צרכיו ולפי מידת ההשקעה: 

מסלול מהיר – זהו מסלול מקוצר לחברת יחיד או חברה משפחתית. במסלול זה הקמת החברה נעשית און ליין דרך מרשמי רשם החברות. הקמת החברה אורכת יום-יומיים. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה בהנחה משמעותית מהתעריפים הרגילים.

מסלול רגיל – זהו מסלול לחברה מורכבת יותר שמצריכה תקנון מורכב יותר והסכמים בין בעלי המניות. עלות הקמת חברה במסלול זה הינה משתנה ותלויה בסדר גודל החברה שתקום. 

מיוחד ללקוחות משרדנו: המדריך המלא והמקיף לפתיחת חברה ​

 הורידו עכשיו מדריך מקיף וייחודי לפתיחת חברה מאת עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג

מדריך זה הינו פרי ניסיון של הרבה מאוד שנים של המחבר בתחום הקמת חברות ונולד בעקבות פניות רבות אל משרדנו בשאלות בנוגע לפתיחת חברה. המדריך שם דגש על כל המכשולים והנקודות החשובות העולות בפתיחת חברה ומפשט את המונחים הרבים ומושגי היסוד הכרוכים בהקמת חברה.

כמו כן, המדריך עושה סדר בבליל האינפורמציה ושופך אור על השיקולים הפרקטיים והעסקיים שיש לשקול בפתיחת חברה ועל השלבים השונים הקיימים בפתיחת חברה, בחירת מוסדות החברה והאורגנים של החברה.

עוד נציין כי במשך השנים המחבר, עורך-דין וחשבונאי שלומי סבג, כבר הקים כמאה חברות בתחומי עיסוק שונים ומגוונים ביותר. חלקן מהחברות הפכו עם הזמן לסטרטאפים מצליחים, לחברות שהונפקו ולחברות פרטיות מצליחות מאוד המעסיקות מאות עובדים. לכן, טוב אם נאמר כי על מנת שחברה תהפוך למצליחה ומשגשגת או חלילה בשעת פירוק או תביעה  משפטית כנגד החברה או בעלי מניותיה, מן הראוי שעורך דין מנוסה ובקיא בתחום פתיחת חברה, יתן שירותים אלו עבורכם, כך שיגדלו סיכוייכם להצליח או שתבטיחו שמירה על מלוא זכויותיכם בשעת פירוק או תביעה משפטית.

אנו משוכנעים כי תמצאו במדריך זה עזר רב.      לחצו כאן להורדה ->->->