בדף זה נסביר לכם אודות חוק נתוני האשראי החדש אשר החל משנת 2019 חולל מהפכת אשראי במשק האשראי הישראלי. משרדנו מתמחה ובעל הישגים משמעותיים בתחום מאגרי המידע של חברת BDI, בתחום רישום BDI שלילי ובתחום מחיקת רישום שלילי BDI. אנו ממליצים שתקבעו פגישה בהקדם לבדיקה ותיקון דו"ח ה- BDI שלכם. 

מהפכת האשראי

חוק נתוני אשראי, התשע"ו – 2016 אשר פורסם ביום 12.4.16 לאחר דיונים ארוכים וממושכים בוועדות השונות, חולל מהפכה של ממש בשיטת האשראי בישראל ומעבר לשוק אשראי תחרותי משוקלל. 

חוק נתוני אשראי החדש נכנס לתוקף במחצית השנייה של שנת 2019. מאותו מועד הגוף שמרכז ומחזיק בכל נתוני האשראי אודות כלל הצרכנים הוא בנק ישראל. על פי סעיף 1 לחוק נתוני אשראי מטרתו היא לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי והקמת מאגר מידע מרכזי שינוהל ויופעל על-ידי בנק ישראל. נזכיר כי נכון להיום על פי חוק שירות נתוני אשראי הישן, מי שמורשה להחזיק מידע אודות הצרכנים הן חברות BDI ו חברת D&B.

לצד ההסדר הכולל לשיתוף בנתוני אשראי חוק נתוני אשראי החדש נועד לקבוע הסדר לעניין איסוף, ניהול והחזקה, דרך עיסוק, של נתוני אשראי על יחידים בפעילותם כעוסקים בלבד, לשם מסירתם לאחר.

בחוק נתוני אשראי ישנן הוראות שונות לעניין איסוף נתוני האשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי  לשם עיבודם והעברתם.

לשכות האשראי השונות שיוקמו יוכלו להעביר את נתוני האשראי לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש.

מטרות חוק נתוני אשראי

בחוק נתוני אשראי ישנן הוראות שונות לעניין איסוף נתוני האשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי  לשם עיבודם והעברתם. לשכות האשראי השונות שהוקמו יכולות להעביר את נתוני האשראי לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש.

סעיף 1 לחוק נתוני אשראי קובע כי מטרות חוק נתוני אשראי הינן:

(1) הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי;

(2) הרחבת הנגישות לאשראי;

(3) צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים;

(4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.

למשרדנו יש הישגים בולטים ומרשימים במיוחד בתחום תיקון הדוחות השליליים של BDI. אנו ממליצים לקבוע פגישה לבדיקת היתכנות לתיקון דו"ח הBDI שלכם 

הקמת מאגר מידע מרכזי של נתוני אשראי על-ידי בנק ישראל

בהתאם לסעיפים 3 ו – 4(א) לחוק נתוני אשראי, הגורם היחיד שיהיה מותר לו לאסוף ולהחזיק את נתוני האשראי והמידע ממקורות המידע לגבינו הוא בנק ישראל בלבד:

 "3. בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו. "

פרק ה לחוק מסדיר את נושא הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו. חשוב לציין כי מעבר לשירות נתוני האשראי אודות הלקוחות והעוסקים מאגר המידע גם ישמש ליצירת בסיס מידע לא מזוהה למטרות השונות של בנק ישראל (מחקר וכו').

" 16.   הקמת מאגר נתוני אשראי ומטרותיו

(א) בנק ישראל יקים מאגר מידע שיכלול נתוני אשראי שהתקבלו ממקורות מידע לפי הוראות פרק ו'; נוסף על כך יכלול מאגר המידע נתונים לגבי בקשות לתיקון מידע שהוגשו לפי פרק ח' וכן נתונים לגבי פניות לקוחות למאגר לפי החוק.

(ב) המאגר ישמש למטרות אלה, בלבד:

(1) מסירת נתוני אשראי ללשכות האשראי לגבי לקוח מסוים לשם עריכת דוח אשראי, ובכלל זה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, או מתן חיווי אשראי לגבי לקוח מסוים בהתאם להוראות סימנים ב' ו–ג' לפרק ז', או לשם מסירתם למיופה כוח בתמורה בהתאם להוראות סימן ה' לפרק האמור;

(2) מסירה ללקוח של מידע לגביו, בהתאם להוראות סימן ד' לפרק ז';

(3) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק בנק ישראל, בהתאם להוראות סעיף 44;

(4) יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את לשכות האשראי לשם פיתוח מודלים סטטיסטיים למתן חיווי אשראי ושירותים המתבססים על נתוני אשראי, בהתאם להוראות סעיף 45.

(ג) המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמנע, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מעת לעת, את הסיכון לפגיעה בפרטיות הלקוחות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע שבמאגר, ותעוצב ותעודכן בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע"

סעיף 1 לחוק מגדיר "מידע מזוהה" כמידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרטים מזהים של לקוח הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע. "מידע לא מזוהה" – מידע על לקוח שאינו מידע מזוהה;

נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;

הקמת לשכות אשראי

החוק מסדיר הקמת שני סוגי לשכות:

  • לשכת אשראי – אשר בעלת רישיון שירות נתוני אשראי, ונותנת שירות נתוני אשראי אודות לקוח. לקוח הינו יחיד שאינו קטין, לרבות בפעילותו כעוסק.
  • לשכת מידע על עוסקים – מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים. עוסקים מוגדרים לפי חוק הגנת הצרכן כמי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן. נכס מוגדר כ: טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ואיגרות חוב ממשלתיות.

הגדרות חוק נתוני אשראי

 סעיף 1 לחוק נתוני אשראי קובע את ההגדרות הבאות:

  • "עסקת אשראי" – לרבות ניכיון שטר, ערבות להתחייבות של אחר, התחייבות לשיפוי וכן מתן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות ולמעט שיווק של עסקת אשראי;
  • "פרט מזהה" – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים;
  • "רישיון שירות מידע על עוסקים" – רישיון להפעלת שירות מידע על עוסקים הניתן לפי פרק י';
  • "רישיון שירות נתוני אשראי" – רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי הניתן לפי פרק ד';
  • "שירות מידע על עוסקים" – איסוף, ניהול והחזקה של נתוני אשראי לגבי לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לשם מסירה לאחר, כדרך עיסוק;
  • "שירות נתוני אשראי" – קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;

בהתאם לסעיפים 4 (ב) – 6 לחוק, לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי על לקוחות (אנשים פרטיים) ולשכת מידע על עוסקים (חברות) רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים. נכון להיום חברת BDI הינה כאמור הספקית העיקרית למידע על אנשים פרטיים כאשר לפי BDI שלילי נקבע האם לתת אשראי.

סעיפים 7-11  לחוק מסדירים את נושאי רישיון שירות נתוני אשראי ללשכות האשראי, הערובה, דיווח לממונה על שינויים ותנאי הרישיון.

סמכויות ותפקידי לשכות אשראי

סעיף 12 לחוק מסדיר את נושאי הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק של לשכות האשראי. הסעיף קובע שני שירותים עיקריים שלשכות האשראי יתנו לנותני האשראי: (1) נתוני אשראי אודות לקוח וכן שירותים המתבססים על נתונים אלה כמו דירוג אשראי, הודעה על שינוי בדירוג וייעוץ; (2) חיווי אשראי.

"12.   הפעלת שירות נתוני אשראי וייחוד העיסוק

(א) לשכת אשראי רשאית, במסגרת הפעלת שירות נתוני אשראי, לעסוק בפעולות אלה:

(1) לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, בכפוף להוראות סעיף 46, ולהחזיקם לשם מסירת דוח אשראי או מתן חיווי אשראי לאחר, ולמסור את הדוח או החיווי לאחר;

(2) לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל מבנק ישראל לשם מסירתו ללקוח או למיופה כוח בתמורה, ומסירתו כאמור.

(ב) לשכת אשראי לא תעסוק בעיסוק שאינו שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הנגיד, לאחר ששוכנע כי לא יהיה בעיסוק הנוסף משום פגיעה במטרות חוק זה, בניהול התקין של שירות נתוני אשראי או בעניינם של המשתמשים בנתוני אשראי או של הלקוחות, קבע, באישור הוועדה, עיסוק נוסף מותר.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות אלה, הנעשות בידי לשכת אשראי:

(1) מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי, כאמור בסעיף 13;

(2) הפעלת שירות מידע על עוסקים, אם קיבלה רישיון שירות מידע על עוסקים, ומתן כל שירות על בסיס מידע שקיבלה במסגרת פעילותה כאמור בסעיף 62."

תפקידים נוספים של לשכות האשראי

סעיף 13 לחוק מתיר ללשכות האשראי לתת בנוסף לשירות נתוני אשראי גם שירותים נוספים המתבססים על נתוני אשראי. אלה הם השירותים המתבססים על נתוני אשראי:

"13.   שירותים המתבססים על נתוני אשראי

לשכת אשראי רשאית, נוסף על הפעלת שירות נתוני אשראי כאמור בסעיף 12, לעסוק במתן שירותים אלה:

(1) שירותים כמפורט להלן לנותן אשראי, על בסיס נתוני אשראי שהתקבלו מהמאגר בלבד, לשם עריכת דוח אשראי:

(א) דירוג האשראי של לקוח;

(ב) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של לקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;

(ג) ייעוץ בעניינים אלה:

(1) התקשרות בעסקת אשראי עם הלקוח ותנאי העסקה;

(2) הכדאיות בנקיטת אמצעי גבייה לגבי לקוח שפיגר בפירעון תשלומים שבהם התחייב;

(2) שירותים כמפורט להלן ללקוח, על בסיס דוח ריכוז נתונים רגיל:

(א) דירוג האשראי של הלקוח;

(ב) ייעוץ בדבר ההתנהלות הפיננסית של הלקוח;

(ג) הודעה על שינוי בדירוג האשראי של הלקוח או בנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר;

(3) ייעוץ לנותן אשראי על בסיס מידע לא מזוהה הכלול במאגר, כאמור בסעיף 45, בדבר מאפייני האשראי המצרפי שנתן נותן האשראי ללקוחותיו ובדבר רמת הסיכון הנובעת מהאשראי המצרפי האמור. "

"סעיף 1 לחוק נתוני אשראי מגדיר "דירוג אשראי" – הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב"

כלל מספר 2 לכללי נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ח-2017, מתיר ללשכות האשראי לעסוק גם בעיסוקים המותרים הבאים:

"2.       (א)          לשכת אשראי רשאית, נוסף על עיסוקה כמפעילת שירות נתוני אשראי, לעסוק גם בתחומי הפעילות האלה:

(1)        מתן שירותי ריכוז מידע פיננסי;

(2)        מתן שירותי השוואת עלויות אשראי;

(3)        מתן שירותי ניהול תקציב;

(4)        מתן ייעוץ כלכלי;

(5)        בניית מודלים כלכליים;

(6)        עריכת סקרי שוק ומחקר כלכלי;

(7)        אימות זהות ונתונים;

(8)        ניהול סיכונים, בין השאר, פיתוח כלים לזיהוי הערכה ומדידה של סיכונים.

    (ב)     הנגיד ידווח לוועדה על ממצאים בנוגע לשימוש לרעה בנתוני אשראי במסגרת פעילות לשכת נתוני אשראי בתחום מהתחומים שנקבעו בסעיף קטן (א), אם נמצאו כאלה, במסגרת פעולות פיקוח ובקרה, וכן ימסור מידע בנוגע למחירים שגובות לשכות האשראי בעד שירותים אלה; דיווח כאמור יימסר לוועדה בדוח נפרד ובמועד מסירת דיווח לפי סעיף 113 לחוק ולמשך התקופה הקבועה באותו הסעיף."

חיווי אשראי

כאמור חוק נתוני אשראי מתיר ללשכות האשראי לתת לנותני האשראי גם חיווי אשראי, על סמך נתוני האשראי אודותינו אשר הם יקבלו מהמאגר.

סעיף 1 לחוק קובע כי דירוג אשראי זהו הערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא מתחייב, וחווי אשראי הכוונה חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח.

"חיווי אשראי" – חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח, כמשמעותו בסימן ג' לפרק ז';

שירות נתוני אשראי" – קבלת נתוני אשראי הכלולים במאגר בלבד, מבנק ישראל, והחזקתם, לשם מסירה לאחר או לשם מתן חיווי אשראי לאחר, כדרך עיסוק;

סעיף 33 לחוק נתוני אשראי מסדיר את נושא סמכות לשכות האשראי לתת חיווי אשראי באופן הבא:

"33. בקשת נותן אשראי לקבל חיווי אשראי מלשכת האשראי

נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי בשאלה אם לתת אשראי ללקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח, ובלבד שיידע את הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לקבל חיווי כאמור ועל כך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר, והכול בדרך שקבע הנגיד באישור הוועדה. "

סעיף 14 לתקנות נתוני אשראי קובע מהם נתוני אשראי שניתנים למסירה יחד עם חיווי אשראי:

"14.    נתוני האשראי שאותם רשאית למסור לשכת האשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, לפי בקשת נותן האשראי, הם כלהלן:

(1)        הימצאותו של הלקוח במרשם חייבים משתמטים לפי פרק ו2 לחוק ההוצאה לפועל;

(2)        הימצאותו של הלקוח במרשם חייבים מוגבלים באמצעים לפי סעיף 69ה לחוק ההוצאה לפועל;

(3)        האם הלקוח הוא לקוח מוגבל או מוגבל חמור לפי חוק שיקים ללא כיסוי;

(4)        נתונים בדבר פשיטת רגל, לפי פקודת פשיטת רגל –

(א)       מתן צו כינוס;

(ב)        הכרזה על פשיטת רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל;

(ג)        ביטול צו כינוס או ביטול הכרזה על פשיטת רגל לפי סעיפים 55 או 181 לפקודת פשיטת הרגל;

(ד)        קבלת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל;

(ה)       אישור הסדר נושים לפי סעיפים 19א, 35 או 52 לפקודת פשיטת רגל;

(ו)        השלמת הסדר נושים שאושר לפי סעיפים 35 או 53 לפקודת פשיטת הרגל."

 

הגשת בקשה לחיווי אשראי

סעיפים 34-35 לחוק מסדירים את נושא הגשת הבקשה ללשכת האשראי לתת חיווי אשראי:

"34.בקשת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי

הוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל חיווי אשראי לגבי לקוח, רשאית היא, לשם מתן חיווי האשראי, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

  1. מסירת נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי

(א) הוגשה לבנק ישראל בקשה מאת לשכת אשראי לקבל נתוני אשראי מהמאגר לשם מתן חיווי אשראי, ומצא הבנק כי נתוני האשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר מעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ימסור בנק ישראל ללשכת האשראי את נתוני האשראי לגבי הלקוח הכלולים במאגר; לעניין זה יקבע השר, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב.

(ב) אין במאגר נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת היידוע לפי סעיף 22(ד). "

  1. צירוף נתוני אשראי מפורסמים לחיווי אשראי

לשכת אשראי רשאית למסור לנותן אשראי, יחד עם חיווי האשראי לגבי לקוח, נתוני אשראי לגבי אותו לקוח המפורסמים על פי דין ונתוני אשראי אחרים הקשורים לנתונים כאמור, והכול כפי שקבע השר באישור הוועדה."

סעיף 4 לתקנות נתוני אשראי, קובע מהן הנסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין חיווי אשראי כאמור בסעיף 35 לחוק:

"4.       נסיבות שיש בהן כדי להעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, לעניין סעיף 35 לחוק, הן כמפורט להלן:

(1)        קיומו של נתון מהכונס הרשמי – מתן צו כינוס, פתיחת הליך לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל, הכרזה על פשיטת רגל;

(2)        קיומו של תיק הוצאה לפועל שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,000 שקלים חדשים או קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר גם אם סכומם נמוך יותר בסכום מצטבר העולה על 4,000 שקלים חדשים, לפי תנאי ההעברה וסוג התיק, הקבועים בפרט 2 בתוספת הראשונה;

(3)        קיומם של נתון מבנק ישראל לפי פרט 3 לתוספת הראשונה, למעט נתון בדבר ביטול הגבלה או סיומה;

(4)        קיומו של נתון בדבר חוב של לקוח אצל תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיס חיוב או מקור מידע – כשסכום החוב מעל 10,000 שקלים חדשים, ונפתחו בשלו הליכים בבית משפט;

(5)        קיומו של נתון מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר בנוגע להתראות בשל סירוב שיקים לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי."

כלל מספר 10, לכללי נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ח-2017 קובעים את דרך יידוע הלקוח מראש ובאופן מפורש על כוונה לקבל חיווי:

"10.     (א)    נותן אשראי המעוניין לקבל חיווי מלשכת אשראי, בשאלה אם להתקשר עם הלקוח בעסקת אשראי לפי סימן ג' בפרק ז' לחוק, יודיע ללקוח בעל פה, אם הדבר אפשרי בנסיבות העניין, וכן יציג הודעה באשר לכוונתו לעשות כן באזור התשלום או על גבי טופס מתן השירות ללקוח, באופן שנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, בשפה העברית ובשפה הערבית; הודעה כאמור תכלול גם הסבר לכך שלשם קבלת החיווי לשכת האשראי תגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת נתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר.

    (ב)     בהודעה לפי סעיף קטן (א) יפורטו המקרים שבהם יפנה נותן האשראי ללשכה לקבלת החיווי; נותן אשראי המאפשר ביצוע של בדיקת חיווי לגבי לקוח לפני הגעתו לאזור התשלום – יודיע על כך בהודעה האמורה.

    (ג)     בראש ההודעה לפי סעיף קטן (א) תופיע כותרת שנוסחה יהיה: "הודעה בנוגע לקבלת חיווי אשראי".

ניסיון משרדנו מלמד כי ישנם מקרים רבים בהם ישנו BDI שגוי או רישום שגוי, או רישום שניתן לתקן או למחקו מלכתחילה. עורך דין הבקיא ומנוסה בתחום ידע לכוון אתכם ולבדוק את הנתונים אודותיכם, להצליבם עם המידע שיש לגביכם וייעץ לכם נכונה האם ומה ניתן למחוק או לתקן מהדו"ח אודותיכם.

מהם מקורות מידע שמעבירים מידע אודותינו למאגר?

"מקור מידע" מוגדר בסעיף 1 לחוק כך: "כל מקור מידע החייב בהעברת מידע למאגר או הרשאי להעביר מידע למאגר, בהתאם להוראות לפי סעיף 19".

סעיף 19 לחוק קובע מי הם מקורות המידע אשר מעבירים מידע אודותינו למאגר המידע:

"19. העברת נתוני אשראי למאגר בידי מקורות המידע

(א) מקורות המידע המפורטים להלן יעבירו למאגר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר:

(1) כונס הנכסים הרשמי;

(2) לשכות ההוצאה לפועל;

(3) בנק ישראל;

(4) בתי המשפט;

(5) חברת חשמל;

(6) בנק הדואר; לעניין זה, "בנק הדואר" – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986;

(7) תאגידים בנקאיים;

(8) מנפיקי כרטיסי חיוב;

(9) מקור מוסמך הנותן אשראי קמעונאי בהיקף שנתי כפי שקבע הנגיד בהסכמת השר ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם; ואולם בבחינת ההיקף השנתי של גוף מוסדי, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, לא יובאו בחשבון הלוואות שניתנו לעמיתים או למבוטחים כנגד כספי עמיתים או מבוטחים.

(ב) נתוני האשראי שיעבירו מקורות המידע לפי סעיף קטן (א) יהיו כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, ובכפוף להוראות אלה:

(1) הנתונים שיעביר בנק ישראל יהיו נתונים בדבר היות הלקוח לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(2) הנתונים שיעביר בית המשפט יהיו נתונים בדבר צו הגבלה שנתן לפי סעיף 7 לחוק החברות;

(3) הנתונים שתעביר חברת חשמל יהיו נתונים בדבר תשלומים בעד צריכת חשמל.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) –

(1) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע כי מקור מידע מהמקורות המנויים בסעיף קטן (א) שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע, לא יהיה חייב בהעברת נתוני אשראי למאגר;

(2) לעניין חברת חשמל – השר, הנגיד או שר האוצר רשאי לקבוע כי היא אינה חייבת בהעברת נתוני אשראי למאגר.

(ד) (1) מקור מוסמך רשאי להעביר נתוני אשראי כפי שקבע השר למאגר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם.

(2) השר, בהסכמת הנגיד ושר האוצר או לפי הצעת אחד מהם, רשאי לקבוע מקורות מידע נוספים שיהיו רשאים להעביר נתוני אשראי כפי שקבע למאגר, אם מצא כי יש צורך בכך לשם השגת מטרות חוק זה המנויות בסעיף 1(א), ובלבד שהוספת מקורות המידע לא נדרשת רק לשם השגת המטרה המנויה בפסקה (4) שבסעיף האמור.

(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(9), השר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי מקור ממקורות המידע המנויים בסעיף קטן (ד) יהיה חייב להעביר נתוני אשראי למאגר, כאמור באותו סעיף קטן.

(ו) מקור מידע ינקוט אמצעים נאותים להבטחת הדיוק והמהימנות של נתוני האשראי שהוא מעביר למאגר לפי סעיף זה; הממונה רשאי להורות על אמצעים להבטחת הדיוק והמהימנות כאמור.

(ז) הממונה יורה על אופן העברת נתוני אשראי למאגר לפי סעיף זה והמועד להעברתם, ורשאי הוא לקבוע הוראות מפורטות לעניין נתוני האשראי שיועברו, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר, לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ד).

(ח) תקנות שיקבע השר וכללים שיקבע הנגיד לפי סעיף זה טעונים אישור של הוועדה. "

סעיף 1 לחוק מגדיר "מקור מוסמך" כך: "נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיסי חיוב וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971".

כלל 4 לכללי נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ח-2017, מגדיר מהם המקורות המוסמכים החייבים במסירת מידע למאגר:

"3.       מקור מוסמך המפורט להלן, יעביר נתוני אשראי לשם הכללתם במאגר, ובלבד שהעמיד אשראי ללקוחות, בהיקף שנתי בסכום העולה על 250 מיליון שקלים:

(1)        בעל רישיון למתן אשראי, כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(2)        בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(3)        בעל רישיון הנפקה, כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(4)        בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כמשמעותו בסעיף 25יז בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(5)        גוף מוסדי, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

(6)        סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)."

גם בהתאם לחוק במתכונתו הקודמת בדיקת BDI לפי תעודת זהות והינה פרסונלית.

המידע שמקורות המידע מעבירים אודותינו

  1. הכונס הרשמי

מיידעים אודות צווי כינוס (לרבות בקשה לצו כינוס, זהות מגיש הבקשה), גובה החוב כפי שהכריע בעל תפקיד; מידע אודות פשיטת רגל (לרבות הכרזה על פשיטת רגל), ביטול או דחייה של צו הכינוס ושל ההכרזה (לרבות בשל כך שלא היה צריך להיות מוכרז כפושט רגל או הוכח שחובותיו נפרעו במלואם), הפטר, קיומה של תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצדו, פשרה או הסדר לפני צו כינוס (לרבות הסדר נושים, השלמת הסדר נושים);         לעניין פרט זה –

"צו כינוס" – כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל;

הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק, נתונים נוספים בדבר גובה החוב.

  1. הוצאה לפועל

מיידעים אודות סוג תיק בהוצאה לפועל (פסק דין כספי, שטר, תיק איחוד, תביעה על סכום קצוב, משכון, משכנתה, כביש אגרה, הרשאה לפי פקודת המסים (גבייה), צו תשלומים, גובה החוב לרבות הקטנות החוב, נתונים לגבי חייב מוגבל באמצעים, הפטר, איחוד תיקים, נתונים בדבר סגירת התיק (בין השאר, סיבת הסגירה, תאריך הסגירה).             לעניין פרט זה –

"תיק איחוד" – כמשמעותו בפרק ז3 בחוק ההוצאה לפועל;

"חייב" – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל;

"חייב מוגבל באמצעים" – כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;

"פסק דין" – פסק דין כספי שאינו חיוב במזונות, וכן שטר משכון או משכנתה.

                              עברו שישים ימים לפחות ממועד המצאת האזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל לחייב, למעט לגבי תיק איחוד, ובלבד שבעת העברת המידע למאגר לא מצוי בתיק צו לעיכוב ההליכים נגד החייב, למעט אם הוא תיק שעוכבו בו ההליכים עקב צירופו לתיק איחוד.

  1. בנק ישראל

 נתונים כאמור בסעיף 19(ב)(1) לחוק נתוני אשראי שהם נתונים אם הלקוח הוא לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור ובדבר המגבלה ומועדי ההגבלה, צו מניעה, ביטול או סיום ההגבלה, הסיבה לביטול או לסיום ההגבלה;

  1. תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיסי חיוב או מקור מוסמך שמעביר נתוני אשראי למאגר

מקור מוסמך לפי סעיף 1 לחוק הינו כאמור: "נותן אשראי, למעט תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיסי חיוב וחברת חשמל, שהרשומות המוסדיות שהוא עורך לעניין תשלומים הן רשומות מוסדיות שמתקיימים לגביהן התנאים האמורים בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971".

פרטי זיהוי בנוגע לעסקת האשראי, סוג עסקת אשראי (בין השאר: מסגרת אשראי, מסגרת מתחדשת, הלוואה, משכנתה, ערבות); מטרת האשראי (בין השאר: עסק, רכב, לימודים, נדל"ן, השקעה בשוק ההון, ארגון חוב מחדש, כרטיס אשראי); תנאי עסקת האשראי (בין השאר: תקופה, סכום, קיום ביטחונות, תדירות התשלום, ריבית, הצמדה, מטבע); נתונים בדבר ביצוע העסקה והיסטוריית התשלומים במסגרתה (בין השאר: ניצול אשראי, יתרה לסילוק, ביצוע תשלומים, פיגור בתשלום, מחילת חוב, חילוט ערבות, נקיטת הליך משפטי או הוצאה לפועל), פרטי לקוחות הקשורים לעסקה ומהות הקשר שלהם (בין השאר: מספר הלקוחות הקשורים, פרטים מזהים של הלקוחות הקשורים, סוג הקשר לעסקה – לדוגמה, אם ערב או חייב);      לגבי "מטרת אשראי" – המידע יימסר לגבי עסקת אשראי העולה על 5,000 שקלים חדשים;

לגבי "פיגור בתשלום" – עברו 30 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 200 שקלים חדשים; אם המקור המוסמך נותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות – עברו 60 ימים לפחות מהמועד שבו נוצר החוב והחוב שבפיגור הוא מעל 500 שקלים חדשים; והכול בלבד שנמסרה התראה על הפיגור בתשלום ללקוח; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק סכומי חוב העולים על 200 שקלים חדשים או 500 שקלים חדשים, לפי הענין.

לגבי "מחילת חוב" – החוב שנמחל הוא מעל 200 שקלים חדשים; אם המקור המוסמך נותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות – החוב שנמחל הוא מעל 500 שקלים חדשים; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק סכומי חוב העולים על 200 שקלים חדשים או 500 שקלים חדשים, לפי העניין.

לגבי "לקוחות קשורים" – לקוח שביקש שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר לפי סעיף 22 לחוק, בנק ישראל לא יכלול לגביו במאגר נתונים בדבר היותו "לקוח קשור".

  1. תאגיד בנקאי ובנק הדואר

מספר שיקים שהוצגו לפירעון, מספר שיקים שחזרו מסיבת אין כיסוי מספיק, מספר הוראות לחיוב חשבון, מספר הוראות קבע או הוראות חיוב דיגיטליות שכובדו ושלא כובדו, התראות לפי סעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי; הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 19(ז) לחוק כי נתוני האשראי ייכללו גם את סכומי השיקים וההוראות כאמור.              

הזכות לפרטיות – בקשת לקוח לאי-הכללת נתוני האשראי לגביו

חוק נתוני אשראי מחיל נורמות חדשות לגבי הזכות לפרטיות וקובע בסעיף 22 לחוק נתוני אשראי קובע כי לקוח יכול לבקש מבנק ישראל שהנתונים לגביו לא יכללו במאגר:

"22.   בקשת לקוח לאי–הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר

(א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני האשראי לגביו לא ייכללו במאגר (בסעיף זה – בקשה לאי–הכללת נתונים).

(ב) הגיש לקוח בקשה לאי–הכללת נתונים, לא ישמור בנק ישראל נתוני אשראי לגביו שיעברו למאגר אחרי מועד הגשת הבקשה, וימחק מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח הכלולים בנתוני האשראי לגביו שבמאגר במועד הגשת הבקשה, למעט פרטים מזהים כאמור הכלולים בנתוני אשראי שנמסרו ללשכת אשראי לפי פרק ז' לפני המועד האמור, שיישמרו במאגר לשם תיעוד בלבד בהתאם להוראות סעיף 23; מחיקת הפרטים המזהים לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים ובין הלקוח.

(ג) ביקש הלקוח מבנק ישראל לחזור בו מבקשה לאי–הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר את נתוני האשראי לגבי הלקוח שיעברו למאגר לאחר המועד שבו ביקש כאמור.

(ד) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, ואין במאגר נתוני אשראי לגבי הלקוח בשל בקשה לאי–הכללת נתונים שהגיש, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את המשתמש בנתוני האשראי בדבר.

(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) –

(1) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתוני אשראי המפורסמים על פי דין או נתוני אשראי אחרים, המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, והכול כפי שקבע השר בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה (בסעיף קטן זה – נתונים בדבר אי–פירעון), לא יהיה הלקוח זכאי להגיש בקשה לאי–הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההגבלה);

(2) הועברו למאגר, בידי מקור מידע, נתונים בדבר אי–פירעון, לאחר שהלקוח הגיש בקשה לאי–הכללת נתונים, ישמור בנק ישראל במאגר, ממועד העברת הנתונים כאמור למאגר ואילך, על אף הגשת הבקשה, את כל נתוני האשראי לגבי הלקוח שיועברו למאגר; הלקוח יהיה רשאי לבקש שהחל מתום תקופת ההגבלה לא ייכללו במאגר נתוני אשראי לגביו.

(ו) חלות לגבי לקוח הוראות סעיף קטן (ה), יידע בנק ישראל את הלקוח שהגיש בקשה לאי–הכללת נתונים על כך וכן יודיע לו, לפני תום תקופת ההגבלה, על זכותו לחזור ולהגיש בקשה לאי–הכללת נתונים.

(ז) בקשות לקוח לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור. "

סעיף 3 לתקנות נתוני אשראי, קובע מהם הנתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין הכללה במאגר נתוני אשראי, אשר לגביהם נקבע בסעיף 22(ה)(1) לחוק נתוני אשראי כי הנתונים אודות הלקוח יאספו למרות בקשת הלקוח:

 "3.       נתוני אשראי המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, לעניין סעיף 22 לחוק, הם כמפורט להלן:

(1)        נתון מהכונס הרשמי – מתן צו כינוס, פתיחת הליך לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל, הכרזה על פשיטת רגל;

(2)        נתון מלשכות ההוצאה לפועל – קיומו של תיק הוצאה לפועל, שסכום החוב בפתיחתו עולה על 5,000 שקלים חדשים או קיומם של שני תיקי הוצאה לפועל או יותר בסכום מצטבר העולה על 4,000 שקלים חדשים, לפי תנאי ההעברה וסוג התיק, הקבועים בפרט 2 לתוספת הראשונה;

(3)        נתון מבנק ישראל לפי פרט 3 לתוספת הראשונה, למעט נתון בדבר ביטול הגבלה או סיומה;

(4)        נתון בדבר חוב של לקוח אצל תאגיד בנקאי, מנפיק כרטיס חיוב או מקור מידע – כשסכום החוב מעל 10,000 שקלים חדשים, ונפתחו בשלו הליכים בבית משפט."

סעיפים 30 ו – 31 לחוק מסדירים גם הם את נושאי הפרטיות וקובעים כי לקוח זכאי לבקש שלא ימסרו נתונים לגביו מהמאגר.

"30. בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר

(א) לקוח רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוני אשראי לגביו, הכלולים במאגר, לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לפי הוראות סימן זה (בסעיף זה – בקשה לאי–מסירת נתונים); השר רשאי לקבוע כי בקשה לאי–מסירת נתונים יכול שתוגש לגבי נותני אשראי מסוימים או לגבי נותני אשראי מסוג מסוים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לבקשה כאמור.

(ב) הגיש לקוח בקשה לאי–מסירת נתונים, לא ימסור בנק ישראל נתוני אשראי בהתאם לבקשה, כל עוד הלקוח לא חזר בו וביקש מבנק ישראל כי יימסרו נתוני האשראי לגביו, והכול גם אם נותן האשראי קיבל את הסכמת הלקוח כאמור בסעיף 26(א)(4).

(ג) ביקשה לשכת אשראי מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי מהמאגר לגבי לקוח מסוים, והלקוח הגיש בקשה לאי–מסירת נתונים, יודיע על כך בנק ישראל ללשכת האשראי, והלשכה תיידע את נותן האשראי בדבר.

(ד) בקשות לפי סעיף זה יוגשו באופן שיקבע הנגיד, באישור הוועדה, והוא רשאי לקבוע מועדים לטיפול בבקשות כאמור.

  1. הודעה ללקוח בדבר מסירת דוח אשראי

(א) נותן אשראי שקיבל דוח אשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, או שקיבל דוח אשראי לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי שהתקשר בה ושינה לרעה את תנאי עסקת האשראי של לקוח, יודיע על כך מיד ללקוח וימסור לו את פרטי לשכת האשראי שממנה קיבל את דוח האשראי.

(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת מסירת דוח אשראי שהתקבל לפי סעיף קטן (א) מנותן האשראי או מלשכת אשראי ללקוח, ורשאי הוא לקבוע תנאים למסירה כאמור."

תקנה 16 לתקנות נתוני אשראי, קובעת בעניין בקשת לקוח שלא יימסרו נתוני אשראי לגביו מהמאגר כך:

"16.    הלקוח רשאי לבקש ממאגר בנק ישראל שנתוני אשראי לגביו לא יימסרו לשם עריכת דוח אשראי לנותן אשראי מסוים, לסוג מסוים של נותני אשראי או לכלל נותני האשראי."

סעיף 109 לחוק מסדיר את מועד מסירת ההודעה ללקוח על תחילת איסוף נתונים וקובע כי מנהל המאגר ימסור ללקוח הודעה בכתב על תחילת איסוף נתוני אשראי לגביו במאגר, שתכלול, בין השאר, את זכותו להגיש בקשה לאי–הכללת נתונים לפי סעיף 22 או בקשה לאי–מסירת נתונים לפי סעיף 30 , ואת זכותו לקבל, אחת לשנה, דוח ריכוז נתונים בלא תשלום; הודעה כאמור תימסר ללקוח בתוך 30 ימים ממועד תחילת איסוף הנתונים.

סעיף 110 קובע כי אסור לאדם לבקש לשם העסקת אחר נתוני אשראי או דירוג אשראי לגביו, לרבות בדרך של הצהרה או שאלון בכתב, לא יקבל נתונים כאמור ולא יעשה בהם שימוש.

כללים 7-9 לכללי נתוני אשראי (הוראות שונות), התשע"ח-2017, וקבעים את אופן הגשת הבקשה על-ידי לקוח :

"4.       (א)          לקוח ייפנה לבנק ישראל בבקשה לאי-הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר או בבקשה לביטול בקשתו לאי הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר, באחת מהדרכים האלה:

(1)        בטופס מקוון באתר האינטרנט של בנק ישראל;

(2)        דרך מוקד טלפוני מאויש של בנק ישראל; מספר הטלפון ושעות הפעילות של המוקד יהיו כפי שיפרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו;

(2)        הפנייה תוכל להיעשות בשפה העברית או בשפה הערבית;

(3)        לקוח הפונה לבנק ישראל בבקשה לאי-הכללת נתוני אשראי או ביטול בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יזוהה באחת הדרכים שנקבעו בתקנה 5(1) לתקנות נתוני אשראי בשינויים המחויבים;

(4)        בנק ישראל יידע את הלקוח לגבי השלכות בקשתו בטרם תבוצע; היידוע יהיה באתר בנק ישראל אם פנה באמצעות הטופס המקוון באתר או באמצעות המוקד הטלפוני אם הלקוח פנה בדרך זו.

  1. 5. הוגשה לבנק ישראל בקשת לקוח כאמור בסעיף 4, תטופל בקשתו בתוך יום עסקים אחד.
  2. 6. בסיום הטיפול תישלח הודעת ביצוע ללקוח בכתב לגבי בקשתו, בדרך שבה בחר לקבל את ההודעה בפנייתו.

התקופה המקסימלית להחזקת מידע במאגר המרכזי

מצד אחד חוק נתוני אשראי מאריך את התקופה להחזקת המידע על ידי בנק ישראל לתקופה של 10 שנים (חוק שירות נתוני אשראי הקודם קבע מדרגות שונות). מצד שני החוק מקצר את התקופה הרלוונטית שניתן לעשות בה שימוש לתקופה של שלוש שנים אחורה.

בנוסף יש לשים לב שמרוץ תקופת ההחזקה מתחיל ממועד העברת המידע למאגר. זאת בניגוד לחוק שירות נתוני אשראי שקבע מדרגות שונות של מועדים לפי סוג המידע.

"23.  תקופת החזקת מידע במאגר

סימן א': הוראות כלליות

(א) בנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר המפורט בסעיף 16(א), לתקופה של עשר שנים מהמועד שבו הועבר למאגר; חלפו שלוש שנים ממועד העברת המידע למאגר, תיעשה השמירה ביתרת התקופה לשם תיעוד בלבד (בסעיף זה – תקופת התיעוד).

(ב) לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה רשאים לקבל מבנק ישראל, לבקשתם, בתקופת עשר השנים האמורה בסעיף קטן (א), את הנתונים השמורים במאגר כאמור באותו סעיף קטן, שנמסרו להם בעבר לפי סימנים ב' עד ה' לפרק ז', אם הנתונים דרושים להם לאחד מאלה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הלקוח לקבל את הנתונים האמורים לפי סימן ד' לפרק ז':

(1) הליך משפטי בינם ובין הלקוח, ובלבד שההליך האמור קשור למידע שנמסר ונמסרה ללקוח הודעה על הבקשה לקבלת הנתונים כאמור;

(2) בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין;

(3) מטרות אחרות שקבע השר באישור הוועדה.

(ג) בתום תקופת התיעוד, ימחק בנק ישראל מהמאגר את הפרטים המזהים של הלקוח המתייחסים למידע שחלפה לגביו התקופה האמורה, באופן שלא יהיה ניתן עוד לקשר בין המידע האמור ובין הלקוח. "

במאמר מוסגר יצויין כי בהתאם לחוק שירות נתוני אשראי (הנוסח הקודם) כל עוד לא הצלחתם להביא למחיקת רישום שלילי BDI, תקופת ההצגה היא ארוכה יותר.

מי זכאי לקבל גישה למאגר המידע

פרק ז' לחוק מסדיר את נושא הגישה למידע שבמאגר והשימושים במידע. סעיף 26 מגדיר מהם התנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דו"ח אשראי:

"26.  תנאים להעברת נתוני אשראי לשם עריכת דוח אשראי

(א) לא יועברו נתוני אשראי לגבי לקוח לפי הוראות סימן זה מהמאגר ללשכת אשראי ומלשכת אשראי לנותן אשראי, אלא אם כן מתקיימים כל אלה (בסימן זה – התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי):

(1) נתוני האשראי דרושים לנותן האשראי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה;

(2) נותן האשראי הוא מקור מידע המעביר נתוני אשראי למאגר לפי פרק ו' לגבי כל הלקוחות שיש לו נתוני אשראי לגביהם, או שהתחייב להעביר נתוני אשראי כאמור באופן ובמועד שהורה הממונה, ובלבד שהמועד שהורה הממונה להעברת הנתונים לא יעלה על שנה מהמועד שנמסרו לו נתונים מהמאגר, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת הנגיד, תקופה אחרת;

(3) נותן האשראי אינו נותן אשראי בסיכון נמוך; לעניין זה, "נותן אשראי בסיכון נמוך" – עוסק הנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות, לתקופות קצרות או בסכומים נמוכים, כפי שיקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד;

(4) הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך שנתוני האשראי לגביו הכלולים במאגר יימסרו ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי שיימסר לנותן האשראי, ולכך שהסכמתו כאמור תעמוד בתוקפה עד למועד סיום עסקת האשראי או עד למועד מוקדם יותר, לפי בחירתו; הסכמת הלקוח כאמור תינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השר בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר.

(ג) השר, בהתייעצות עם הנגיד, יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההסכמה המפורשת בידי הלקוח כאמור בסעיף קטן (א)(4) ולעניין אופן הוכחת קיומם של התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

(ד) תקנות שיקבע השר לפי סעיף זה טעונות אישור של הוועדה."

תקנה 13 לתקנות נתוני אשראי מגדירה נותן אשראי בסיכון נמוך לעניין סעיף 26(א)(3) לחוק כך:

"13.    נותן אשראי בסיכון נמוך לעניין סעיף 26(א)(3) לחוק הוא נותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות כשהאשראי ניתן לתקופה שאינה עולה על שנים עשר חודשים וסכומו אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים."

סעיף 1 לחוק מגדיר "משתמש בנתוני אשראי" כך: "נותן אשראי הרשאי לקבל דוח אשראי מלשכת אשראי לפי סימן ב' לפרק ז', ואם קבע השר לפי סעיף 32 גוף נוסף הרשאי לקבל דוח אשראי כאמור – גם גוף כאמור"

"נותן אשראי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כך: "מי שנותן אשראי במסגרת עסקת אשראי, דרך עיסוק, וכן מי שמתווך, דרך עיסוק, בעסקאות אשראי בין מלווים ללווים והוא מסוג שקבע השר באישור הוועדה".

"נתוני אשראי" מוגדרים בסעיף 1 לחוק כך:

"נתונים כמפורט להלן, לגבי לקוח, הכוללים פרטים מזהים לגביו כפי שקבע השר לפי סעיף 107, והדרושים להערכת הסיכוי שהלקוח יעמוד בפירעון תשלומים שבהם הוא מתחייב:

(1) נתונים לגבי תשלומים שבהם התחייב הלקוח ולגבי פירעונם, ובכלל זה תנאי ההתחייבות, וכן צווים או הגבלות שהוטלו על הלקוח לפי דין בשל אי–פירעון;

(2) נתונים לגבי בקשות לקוח לנטילת אשראי, ובכלל זה בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי פרק ז' לקבלת נתוני אשראי מהמאגר;

(3) נתונים בדבר היקף האשראי שהלקוח רשאי ליטול מנותן אשראי;

(4) נתונים לגבי סוגי חשבונות של הלקוח המתנהלים אצל נותן אשראי, שבהם ניתן אשראי או שקיימת זכות לקבל בהם אשראי, ומאפיינים של חשבונות כאמור; "

סעיף 27 לחוק קובע כי נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל דוח אשראי לגבי לקוח ובו נתוני אשראי לגבי אותו לקוח הכלולים במאגר, לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ובלבד שמתקיימים התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי.

סעיף 28 לחוק קובע כי במידה שהוגשה ללשכת אשראי בקשה לקבל דוח אשראי לגבי לקוח, כאמור בסעיף 27, והתקיימו התנאים להעברת נתונים לשם עריכת דוח אשראי, רשאית היא, לשם עריכת הדוח, לבקש מבנק ישראל לקבל נתוני אשראי לגבי אותו לקוח, הכלולים במאגר.

סעיף 29 לחוק קובע כי במידה שהוגשה לבנק ישראל בקשה לקבל נתוני אשראי לגבי לקוח, כאמור בסעיף 28, ימסור בנק ישראל ללשכת אשראי, נתוני אשראי לגבי הלקוח, הכלולים במאגר.

דוח ריכוז נתונים לבקשת לקוח

סעיף 1 לחוק (פרק ההגדרות), מגדיר מהם סוגי הדוחות שלקוח זכאי לקבל אודותיו. דו"ח ריכוז נתונים הינו ריכוז של כל הנתונים אודות לקוח מסוים הנמצאים במאגר. קיימים שני סוגים של דו"ח ריכוז נתונים:

  • "דוח ריכוז נתונים רגיל" – דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לקבלת הדוח;
  • "דוח ריכוז נתונים מלא" – דוח לגבי לקוח הכולל את המידע שנכלל עליו במאגר;

סעיף 38 לחוק קובע את ההסדרים לעניין מסירת דו"ח ריכוז נתונים ללקוח:

"38. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח

(א) לקוח זכאי לקבל מבנק ישראל דוח ריכוז נתונים רגיל ודוח ריכוז נתונים מלא.

(ב) הדוח יהיה בשפה פשוטה וברורה, ויצוינו בו, בין השאר, פרטים אלה:

(1) סוגי מידע שאינם כלולים במידע שנמסר ללשכת אשראי לשם עריכת דוח אשראי, לפי הוראות סעיף 46;

(2) נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב לפי סעיפים 22(ה) או 35(א);

(3) בקשות שהגישה לשכת אשראי לבנק ישראל לפי פרק ז' לקבלת נתוני אשראי מהמאגר.

(ג) לקוח רשאי לבקש כי דוח ריכוז הנתונים יהיה בשפה העברית או הערבית; לא ביקש לקוח שהדוח יישלח לו בשפה מסוימת, יישלח הדוח בשפה העברית.

(ד) דוח ריכוז נתונים יימסר ללקוח בלא תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה; בנק ישראל ימסור אחת לשנה הודעה ללקוחות על זכותם זו בדרך שיקבע הנגיד; דוחות ריכוז נתונים נוספים באותה שנה יימסרו ללקוח, לבקשתו, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד.

(ה) בנק ישראל רשאי למסור ללקוח, לפי בקשתו, מידע לגביו הכלול במאגר גם שלא במסגרת דוח ריכוז נתונים, תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד. "

סעיף 39 קובע כי דו"ח ריכוז נתונים רשאית לבקשת לקוח לקבל דו"ח נתונים לגביו. סעיפים 39-43 מאפשרים למיופה כח בתמורה של הלקוח לקבל דו"ח ריכוז נתונים רגיל לגביו.

סעיף 1 לחוק נתוני אשראי מגדיר "מיופה כוח בתמורה" – כמי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד מהמפורטים להלן, ולמעט לשכת אשראי שניתן לה ייפוי כוח כאמור מאת לקוח לשם קבלת שירותים ממנה המתבססים על נתוני אשראי כאמור בסעיף 13(2): (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור; (2) הוא מקבל דוחות ריכוז.

תקנות 6-9 לתקנות נתוני האשראי, מסדירות את נושא יפוי הכח בתמורה וקובעות כדלהלן:

"6.       ייפוי כוח בתמורה יהיה ייפוי כוח לקבלת דוח ריכוז נתונים רגיל לשם ייעוץ פיננסי בתחום האשראי.

  1. 7. ייפוי כוח לפי פרק זה יכול להיות חד-פעמי או לתקופה ובלבד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים, כפי שהחליט הלקוח.
  2. 8. ייפוי כוח לפי פרק זה יהיה בכתב, לרבות באמצעים מקוונים, באמצעות טופס ייפוי הכוח ערוך לפי הנוסח שבתוספת השלישית, בשפה שבה בחר הלקוח.
  3. 9. מיופה כוח בתמורה יעמיד לעיונו של הלקוח התחייבות בדבר עמידתו בחוק נתוני אשראי."

הגבלת התקופה למסירת נתוני האשראי לשלוש שנים

סעיף 47 לחוק, מחדש וקובע כי התקופה שלגביה ימסרו נתוני האשראי ללשכת אשראי לשם עריכת דו"ח אשראי או חיווי אשראי היא עד שלוש שנים אחורה.

"47. התקופה שלגביה יימסרו נתוני אשראי

(א) בנק ישראל ימסור ללשכת אשראי, לשם עריכת דוח אשראי או חיווי אשראי, לפי בקשת הלשכה שהוגשה בהתאם להוראות סימנים ב' או ג', רק נתוני אשראי שמועד הכללתם במאגר חל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בידי הלשכה.

(ב) השר רשאי לקבוע תקופות

קצרות מהתקופה שבסעיף קטן (א) לגבי סוגי נתוני אשראי שיקבע. "

סעיף 49 לחוק מחדש וקובע כי לשכת אשראי או מיופה כח בתמורה יחזיקו בנתוני האשראי אשר קיבלו מהמאגר לתקופה המזערית הנדרשת.

"49.   תקופת החזקת נתוני אשראי בידי לשכת אשראי ומיופה כוח בתמורה

(א) לשכת אשראי שקיבלה נתוני אשראי מהמאגר לפי פרק זה תחזיק בהם לתקופה המזערית הנדרשת לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי, אך לא יותר מהתקופה שיקבע השר באישור הוועדה.

(ב) השר, באישור הוועדה, יקבע את התקופה המרבית להחזקת נתוני אשראי בידי מיופה כוח בתמורה. "

"51. נתונים שלשכת אשראי אינה רשאית להביא בחשבון

לשכת אשראי לא תביא בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי של לקוח, לעניין המודל הסטטיסטי שלה הדרוש לה למתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי וחיווי אשראי, לעניין מתן חיווי אשראי על לקוח ולעניין דירוג אשראי שלו."

תקנה 17 לתקנות שירותי אשראי קובעת שלשכת אשראי רשאית להחזיק בנתונים אודות הלקוח עד 30 ימים:

"17.    לשכת האשראי לא תחזיק בנתוני אשראי שקיבלה לשם מתן שירות נתוני אשראי או שירות המתבסס על נתוני אשראי יותר מ-30 ימים."

סעיף 52 לחוק קובע כי משתמש בדו"ח אשראי או בחיווי אשראי חייב להשתמש רק בנתוני אשראי עדכניים אודות הלקוח – כלומר נתונים שלא חלפו שישים ימים מיום קבלתם.

"52.  שימוש בדוח אשראי או בחיווי אשראי עדכניים

(א) בהחלטתו להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח או לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, לא יתחשב משתמש בנתוני אשראי, בדוח אשראי לא עדכני.

(ב) בהחלטתו אם לתת אשראי ללקוח, לא יתחשב נותן אשראי בחיווי אשראי לא עדכני.

(ג) לעניין סעיף זה, רואים דוח אשראי או חיווי אשראי שחלפו שישים ימים מיום קבלתם כדוח אשראי או חיווי אשראי לא עדכניים, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו.

  1. שמירת דוח אשראי בידי משתמש בנתוני אשראי

משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח אשראי עד תום תקופת עסקת האשראי עם הלקוח שבקשר אליה התבקש הדוח, ואם התבקש הדוח לשם החלטה על התקשרות בעסקת אשראי, ולא נכרתה העסקה – ימחק את דוח האשראי בתוך שישים ימים מיום קבלתו, אלא אם כן קבע השר תקופה קצרה מזו. "

תיקון המידע הכלול במאגר

פרק ח' לחוק מסדיר את נושא תיקון מידע הכלול במאגר.

סעיף 55 לחוק קובע כי אם גילה מקור מידע כי נתוני אשראי לגבי לקוח שהעביר למאגר אינם נכונים, שלמים או מדויקים או שחל בהם שינוי מכל סיבה שהיא, יודיע על כך לבנק ישראל ויעביר לו את נתוני האשראי המעודכנים, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים.

סעיף 56 לחוק עוסק בתיקון מידע לבקשת הלקוח וקובע כי אם לקוח סבור שמידע לגביו הכלול במאגר אינו נכון, שלם או מדויק, הוא זכאי לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק מידע, להשלים מידע או לתקנו.

כאשר מוגשת בקשה שכזאת בנק ישראל אמור לברר זאת ואם בנק ישראל סבור כי לשם טיפול בבקשה יש צורך כי מקור המידע יערוך בירור, יציין במאגר כי מתקיים הליך בירור בנוגע לאותו מידע, ויפנה למקור המידע לשם בירור הבקשה.

כאשר בנק ישראל פונה אל מקור המידע בבקשה לבירור, מקור המידע יערוך בירור בעניין ויעביר למנהל המאגר את תוצאות הבירור, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים.

העלה הבירור כי יש צורך בהשלמת המידע או בתיקונו – יעביר מקור המידע לבנק ישראל גם את המידע המעודכן, בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים.

סעיף 57 לחוק קובע כי מנהל המאגר יעדכן מיד את המידע הכלול במאגר בהתאם למידע המעודכן שהועבר ולבירור שנערך לפי סעיפים 55 או 56, לפי העניין; התגלעה מחלוקת בין מקור המידע והלקוח לעניין נתון אשראי הכלול במאגר, רשאי בנק ישראל לרשום הערה בעניין במאגר או למחוק את נתון האשראי שבמחלוקת. 

יצויין כי בהתאם לנוסח הקודם של החוק (לפי חוק נתוני אשראי) כדי לנסות להביא לתיקון או למחיקת רישום שלילי BDI, הפרצודורה היא אחרת ומול חברת BDI עצמה (או D&B)

רישוי שירות מידע על עוסקים

לשכת מידע על עוסקים – מי שבידו רישיון שירות מידע על עוסקים. עוסקים מוגדרים לפי חוק הגנת הצרכן כמי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן. נכס מוגדר כ:  טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ואיגרות חוב משלתיות.

סעיף 62 לחוק קובע כי לשכת מידע על עוסקים רשאית, במסגרת הפעלת שירות מידע על עוסקים, לאסוף ולהחזיק בכל מידע שקיבלה כדין על לקוח בפעילותו כעוסק בלבד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור (בפרק זה – נתוני אשראי על עוסק), ולמסרם לאחר, והכול בכפוף לתקנות שקבע השר לפי סעיף 64, ככל שקבע.

סעיף 63 מסדיר את הנתונים שלשכת מידע על עוסקים אינה רשאית להביא בחשבון, וקבוע כי "לעניין דירוג אשראי של עוסק, לא תביא לשכת מידע על עוסקים בחשבון נתונים בדבר מינו, גילו, נטייתו המינית, גזעו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, מקום מגוריו ומצבו המשפחתי או הבריאותי".

בניגוד להוראות לגבי הלשכות האשראי, החוק קובע כי לשכת מידע על עוסקים תחזיק במידע שאספה במסגרת מתן שירות מידע על עוסקים לתקופה של שבע שנים לפחות מיום קבלת המידע.

בעלי התפקידים על פי חוק נתוני אשראי

החוק מסדיר את מינויים של שלושה בעלי תפקיד:

  • "הממונה" – מי שמונה לפי סעיף 66 כממונה על שיתוף בנתוני אשראי;
  • "הממונה על הגנת הפרטיות" – מי שמונה לפי סעיף 18 כממונה על הגנת הפרטיות;
  • "מנהל המאגר" – מי שמונה לפי סעיף 17 כמנהל את המאגר;

הממונה על שיתוף בנתוני אשראי – סעיף 66 לחוק קובע כי נגיד בנק ישראל ימנה ממונה על שיתוף בנתוני אשראי, והוא יהיה עובד בנק ישראל. הממונה יהיה אחראי לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, ויפעל לשם אבטחת המידע, ההגנה על פרטיות הלקוחות ושמירה על עניינם של הלקוחות ומשתמשים בנתוני אשראי; תפקידי הממונה על שיתוף נתוני אשראי יהיו, בין השאר –

(1) מתן רישיונות שירות נתוני אשראי ורישיונות שירות מידע על עוסקים;

(2) פיקוח ועריכת בקרה על פעולתן של לשכות האשראי ולשכות מידע על עוסקים, ובכלל זה לגבי פיתוח המודלים הסטטיסטיים בידי הלשכות;

(3) פיקוח ועריכת בקרה על פעולות של מקורות המידע המעבירים מידע למאגר, של המשתמשים בנתוני אשראי ושל מיופי כוח בתמורה;

(4) מתן הוראות, לפי סעיף 68, ללשכת אשראי וללשכת מידע על עוסקים, למקורות מידע המעבירים מידע למאגר, למשתמשים בנתוני האשראי ולמיופי כוח בתמורה.

(ג) הממונה רשאי לקבל מידע מהמאגר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה ובמידה הנדרשת לכך.

בירור תלונות ציבור

סעיף 78 לחוק קובע את נושא בירור תלונות הציבור על ידי הממונה על המאגר וקובע כי הממונה יברר תלונות ציבור בדבר פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למאגר לפי פרק ו', משתמש בנתוני אשראי ומיופה כוח בתמורה וכן תלונות הקשורות בהפעלת המאגר.

הסעיף מוסיף וקובע כי במידה שתלונה נגעה לעניין שהדיון לגביו החל לפני בית משפט או בורר או לעניין אשר הוכרע בידי בית משפט או בורר, יביא זאת הממונה בחשבון במסגרת שיקוליו אם לברר את התלונה.

בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות. על הממונה להביא את התלונה לידיעת הנילון וייתן לו הזדמנות להשיב עליה; נגעה התלונה ללשכת אשראי, יודיע הממונה גם לממונה על פניות הציבור בה.  ביקש מתלונן להופיע לפני הממונה, רשאי הממונה לזמנו לצורך שמיעתו.

במידה שהממונה מצא שהתלונה היתה מוצדקת, עליו להודיע  על כך למתלונן ולנילון. הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות לנילון לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין לעניין המקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה, ורשאי הממונה להורות למנהל המאגר לתקן את המידע שבמאגר. במידה שהממונה מצא שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולנילון, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

תחילת חוק נתוני אשראי והוראות מעבר

סעיף 123 לחוק קובע כי תחילתו  הינה 30 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). יום הפרסום הינו 12.4.16 ולכן תחילתו של החוק הינה מתאריך 12.10.18.

יחד עם זאת במידה ששר המשפטים נוכח השר כי דחיית יום התחילה דרושה לשם היערכות להפעלת ההסדר לשיתוף בנתוני אשראי לפי חוק זה, רשאי הוא, בהסכמת הנגיד ושר האוצר, לדחות, בצו את יום התחילה.

סעיף 125 לחוק קובע כי מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות מידע על עוסקים ולא ניתן לו עד יום התחילה רישיון, וכן מי שערב יום התחילה הוא בעל רישיון שירות נתוני אשראי, ימסור את נתוני האשראי במאגר שבהחזקתו לרשם מאגרי מידע, והרשם ישמור את המאגר לתקופה של שנתיים.

בהקשר לכך ניתן לציין כי ערב יום התחילה ישנן שתי חברות שהינן בעלות רישיון שירות נתוני אשראי – חברת BDI  וחברת B&D.

מסמכים ומאגרים שנשמרו לפי הוראות תקנה 81 לתקנות שירות נתוני אשראי, התשס"ד-2004, ערב יום התחילה, יישמרו בידי רשם מאגרי מידע עד תום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם מסמכים ומאגרים כאמור שנמסרו בין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה, יישמרו שנתיים לפחות מיום מסירתם לרשם מאגרי מידע.

(ג) על אף האמור בסעיף 109, הודעה כאמור באותו סעיף לגבי לקוחות שתחילת איסוף הנתונים לגביהם במאגר היא ביום התחילה, תפורסם בשפה ברורה ופשוטה בידי בנק ישראל, ברשומות וכן בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בעברית, אחד בערבית ואחד ברוסית, בשידורי הטלוויזיה והרדיו, באתר האינטרנט של בנק ישראל ובמקום נגיש ובולט באתרי אינטרנט נפוצים.

סעיף 125 (ד) קובע כי שר המשפטים יקבע את התקופה שלגביה יתייחסו נתוני האשראי שיועברו למאגר ביום התחילה או במועד שנקבע לפי סעיף 123(ג), לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע תקופה כאמור שתחל לפני יום פרסומו של חוק זה.

תקנה 19 לתקנות נתוני אשראי קובעת כך:

 

  1. 19. התקופה שאליה יתייחסו נתוני אשראי שיועברו למאגר ביום תחילתו של החוק לפי סעיף 123 לחוק תהיה –

(1)    לגבי תאגיד בנקאי ומנפיק כרטיס חיוב – מיום כ"ג בניסן התשע"ו (1 במאי 2016);

(2)    לגבי שאר מקורות המידע – מיום תחילת החוק;

(3)    לגבי מקור מוסמך – מיום תחילת החוק לגביו או במועד מאוחר יותר כפי שיורה לו הממונה לפי סעיף 26(א)(2) או לפי הוראות הממונה לפי סעיף 68 לחוק.

קישורים שימושיים

בנק ישראל – מערכת נתוני אשראי

משרד המשפטים הרשות להגנת הפרטיות –  מידע מרשם שירותי נתוני אשראי

בנק ישראל – מערכת לשיתוף נתוני אשראי

חברת בי די איי – BDI

חברת דן אנד ברדסטריט – D&B

חקיקה

תקנות נתוני אשראי, תשע"ח                            לחצו כאן להורדה ->->-> 
צו נתוני אשראי (אגרות)                                     לחצו כאן להורדה ->->-> 

רישוי לשכות אשראי

מסגרת תהליך רישוי לשכות אשראי                 לחצו כאן להורדה ->->-> 

חוזרים

הוראות הממונה על שיתוף נתוני אשראי

מאמרים אחרונים פרי משרדנו