מעוניינים לשים קץ לחובות ולהביא למחיקת החובות ולהפטר מחובות? מחפשים עורך דין למחיקת חובות? עורך דין לחדלות פירעון (פשיטת רגל לפי החוק החדש)? עורך דין להסדר חוב? משרדנו מתמחה זה למעלה מ-15 שנים במחיקת חובות, חדלות פירעון (פשיטת רגל בהליך החדש), והסדר חוב (לרבות הסדר חוב בהוצאה לפועל או הסדר חוב ללא הליך פשיטת רגל).

בדף זה נסביר לכם מה זה הפטר מחובות ואיך ניתן לקבל הפטר מחובות. הכוונה להפטר מחובות על-פי החוק החדש לחדלות פירעון. נסביר לכם גם כיצד הפטר מחובות יכול גם להביא למחיקת חובות ולאפשר לחייב לשים קץ לחובותיו ולצאת לדרך חיים חדשה.  תוכלו גם להוריד מדריך מיוחד ללקוחות משרדנו.

מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

ביום 15.9.19 נכנס לתוקפו חוק חדש בתחום חדלות הפירעון שקרוי "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018". חוק חדלות הפירעון החדש חולל מהפכה של ממש בתחום חדלות הפירעון של יחידים, עוסקים וחברות ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. חוק חדלות הפירעון החדש, החליף את פקודת פשיטת הרגל שהינה חקיקה ישנה מאוד.

בסעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נקבע כי החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)     להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)     להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)     לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

לגבי אלו הליכים יחול חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

 

 סעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי תחילתו של החוק היא 18 חודשים מיום פרסומו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי פורסם בספר החוקים תשע"ח מס' 2708, ביום  15.3.2018, לפיכך חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יחול החל מיום 15.9.19 והוא יחול על הליכי חדלות הפירעון שהחלו ביום 15.9.19 (יום התחילה) ואילך.

כלומר מיום 15.9.19, לא ניתן להגיש יותר בקשות לפשיטת רגל לגבי יחידים חייבים ולא יתנהלו יותר הליכי פשיטת רגל חדשים, אלא יתנהלו הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון.

החל מיום 15.9.19 לא יתנהלו יותר גם הליכי פירוק לגבי חברות, אלא הליכי חדלות פירעון.

סעיף 373 (ב) קובע כי על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים לפני יום 15.9.19 (יום התחילה), ימשיכו לחול הוראות פקודת פשיטת הרגל ודיני הפירוק שהיו נהוגים לפני 15.9.19.

מהו מצב של חדלות פירעון?

סעיף 2 לחוק חדלות פירעון החדש קובע כי חדלות פירעון זהו מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו. בכך גם נוצר שינוי בהתאם לחוק חדלות פירעון שכן, גם מצב שבו נראה כי חייב לא יהיה מסוגל בעתיד לשלם את חובותיו הינו מצב של חדלות פירעון.

מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון?

 

 

סעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי לגבי תאגיד, הליכי חדלות פירעון יתנהלו בבית משפט מחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד. ואילו לגבי יחיד, הליכי חדלות הפירעון יתקיימו בבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או מקום עיסוקו העיקרי או נכסיו.

בכך חוק חדלות  פירעון החדש מעביר את הסמכות לדון בענייני חדלות פירעון של יחידים מבית משפט מחוזי לבית משפט שלום.

 

מהו צו לפתיחת הליכים?

 בהתאם לסעיף 3 לחוק חדלות פירעון, כאשר מוכרז בצו כי חייב שהוא יחיד או חברה הינם חדלי פירעון, ניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. כל הליכי חדלות הפירעון יתנהלו בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כך גם מכלול יחסיו של החייב  עם נושיו, במאוחד יתנהלו בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עד לסיום הליכי חדלות פירעון.

פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב תהיה תמיד ביוזמה של החייב, הנושה (בעל החוב) או של היועץ המשפטי לממשלה.

אל מי מוגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים ליחיד שלו חובות עד 150,000 ₪ ומעל 150,000 ₪ ?

סעיף 103 (א) לחוק חדלות פירעון החדש קובע כי צו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪ תוגש אל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הממונה על הליכי חדלות פירעון זהו גוף חדש שיצר חוק חדלות פירעון והוא אמור להיות הגוף שיחליף את כונס הנכסים הרשמי.

סעיף 103 (ב) קובע כי צו לפתיחת הליכים של יחיד שלו חובות מתחת ל- 150,000 ₪, יוגש לרשם ההוצאה לפועל. אלו הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.

 

מהם התנאים לפיהם יחיד שלו סך חובות מעל 150,000 ₪ רשאי להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון צו לפתיחת הליכים?

 סעיף 104 (א)  לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קובע כי נדרשים שני תנאים לפיהם יחיד שלו יש חובות מעל 150,000 ₪ רשאי להגיש לממונה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים:  האחד – שהיחיד נמצא בחדלות פירעון או שהצו החדש ימנע את חדלות פירעונו. השני – שלחייב חובות העולים על 150,000 ₪.

בכך יש חידוש גדול, שכן הממונה רשאי ליתן צו לפתיחת הליכים גם ליחיד שצו שכזה ימנע את חדלות פירעונו ולא רק מתי שהיחיד כבר הגיע למצב של חדלות פירעון.

מה קורה עם מתן הצו לפתיחת הליכים?

סעיף 121 לחוק חדלות פירעון קובע כי עם מתן הצו לפתיחת הליכים יחולו הבאים:

  • נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
  • יוקפאו ההליכים נגד היחיד, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;
  • לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
  • הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד;
  • תחל תקופת ביניים ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה על היחיד ההגבלות שונות. הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו.
  • יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה; אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת.
  • הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.

מינוי נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון

בהתאם לסעיף 125 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הממונה על הליכי חדלות פירעון אמור למנות נאמן שתפקידו יהיה ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת ההליכים. במסגרת תפקידו, הנאמן יהיה אחראי על הבאים: יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה; יכריע בתביעות החוב; יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם; יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים; יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה ולפי הוראות הצו לשיקום כלכלי; יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים;

ההגבלות המוטלות על היחיד

​בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי אמורות לחול על היחיד הגבלות אלה:

  • הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;
  • עיכוב יציאת היחיד מהארץ;
  • הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
  • הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי; בפסקה זו, "כרטיס חיוב", "כרטיס בנק", ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;
  • הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ודו"ח הנאמן

עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי.

עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי-שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי-הגשת דוח בידי היחיד).

דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:

(1)    מקצועו והשכלתו של היחיד;

(2)    נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;

(3)    פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;

(4)    תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;

(5)    פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;

(6)    התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;

(7)    פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להבטחת נכסים';

(8)    אם היה ליחיד עסק – המלצה לעניין המשך הפעלת העסק.

הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה

 הממונה אמור להגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד. הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי  וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –

(1)    ההמצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה;

(2)    התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן;

(3)    התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים.

הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם;

מתן צו לשיקום כלכלי

 לאחר שהממונה מגיש לבית המשפט את הצעתו לשיקום כלכלי של היחיד בית המשפט אמור לקבוע בהקדם האפשרי דיון בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.

בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:

  • חובת התשלומים שתיקבע ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים ותקופת התשלומים;
  • אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר, יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד (מבלי שתקבע חובת תשלומים);
  • הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 164, ובהפטר לאלתר – בהתאם להוראות סעיף 167(ג);
  • אופן מימוש נכסי קופת הנשייה;
  • הגבלות שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו;
  • הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי;
  • חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר.

תקופת התשלומים  

 

סעיף 163 לחוק חדלות פירעון קובע כי תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. יחד עם זאת בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.

לחילופין, בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

  • בהליכי חדלות הפירעון, היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים, או שהיחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה או שהיחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
  • ליחיד חוב שנוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו או שליחיד חוב שנוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב או שליחיד חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
  • היחיד ביצע פעולה במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
  • ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

 

  • במידה שמצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד.

 

בית משפט רשאי אף לקבוע תקופת תשלומים בלתי קצובה בזמן בתנאים מסוימים.

 

מה נכלל בקופת הנשייה?

 

כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים לשימוש אישי, תשמישי קדושה, מוצרי מזון, לבוש, כספי גמלה ופנסיה, הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים.

בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.

מתי ניתן הפטר לאלתר

עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי.
עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי-שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי-הגשת דוח בידי היחיד)
דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:
(1) מקצועו והשכלתו של היחיד;
(2) נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;
(3) פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;
(4) תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;
(5) פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;
(6) התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;
(7) פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להבטחת נכסים';
(8) אם היה ליחיד עסק – המלצה לעניין המשך הפעלת העסק.

הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה

 הממונה אמור להגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד. הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי  וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –

(1)  ההמצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה;

(2)  התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן;

(3)  התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים.

הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם;

מתן צו לשיקום כלכלי

 

 

כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים לשימוש אישי, תשמישי קדושה, מוצרי מזון, לבוש, כספי גמלה ופנסיה, הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים.

בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.

תקופת התשלומים

 סעיף 163 לחוק חדלות פירעון קובע כי תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. יחד עם זאת בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.

לחילופין, בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

  • בהליכי חדלות הפירעון, היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים, או שהיחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה או שהיחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
  • ליחיד חוב שנוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו או שליחיד חוב שנוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב או שליחיד חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
  • היחיד ביצע פעולה במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
  • ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
  • במידה שמצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד.

מה נכלל בקופת הנשייה?

כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים לשימוש אישי, תשמישי קדושה, מוצרי מזון, לבוש, כספי גמלה ופנסיה, הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים.

בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.

מה נכלל בקופת הנשייה?

כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים לשימוש אישי, תשמישי קדושה, מוצרי מזון, לבוש, כספי גמלה ופנסיה, הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים.

בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.

מתי ניתן הפטר לאלתר

 

כאשר כושר ההשתכרות של יחיד אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, בית המשפט אמור ליתן הפטר לאלתר ולא אמור ליתן צו תשלומים. הפטר לאלתר ניתן כאשר ברור כי גם אם היחיד ימצא את מלא פוטנציאל ההשתכרות שלו, הרי שלא יהיה בה לכסות את דמי המחיה ובמילא במצב כזה ברור שלא יישאר דבר לנושים ואין טעם לקבוע צו תשלומים.

כאשר לגבי יחיד מתקיים אחד מהתנאים שלעיל שבגינם יש להאריך את צו התשלומים, בית המשפט לא רשאי ליתן הפטר לאלתר, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

 

במידה שבית המשפט נתן ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים.

מהו הפטר?

 בהתאם לסעיף 174 הפטר הוא בעצם מחיקה של כל חובות העבר של היחיד בלבד אשר שלא ניתן היה לפרוע מקופת הנשייה. בית המשפט נותן הפטר בתום תקופת התשלומים. כאשר מדובר בהפטר לאלתר אז הוא ההפטר יחול עם מתן הצו לשיקום כלכלי.

מוש אישי, תשמישי קדושה, מוצרי מזון, לבוש, כספי גמלה ופנסיה, הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים.

בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.

האם הפטר זהו דבר מוחלט?

התשובה היא לא. ראשית יש לציין כי על פי סעיף 174 (ב) לחוק חדלות פירעון ההפטר אינו גורע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו וכן ההפטר אינו גורע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

על איזה סוגי חובות לא ניתן לקבל הפטר??

 סעיף 175 לחוק קובע כי ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:

  • תשלום עונשי;
  • חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001; בהקשר לכך יש לציין כי בית המשפט רשאי גם להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.
  • חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

יחד עם זאת ישנו חידוש בחוק חדלות פירעון, שכן נקבע בסעיף 175(ב) כי בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:

  • ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
  • חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

 

הורידו עכשיו את המדריך לחייב (אודות הסדרי חוב, מחיקת חובות והליכי חדלות פירעון - פשיטת רגל בהליך החדש)

מאת עורך הדין והחשבונאי שלומי סבג

שקעתם בחובות כבדים בלי יכולת להחזירם? קיבלתם מכתבי התראה? עיקולים? הבנקים הגבילו את החשבון? זה לא יגמר אם לא תטפלו בזה. בישראל נפתחים מדי שנה למעלה מ450 אלף תיקי הוצאה לפועל ומוגשת למעלה מ10,000 בקשות לפשיטת רגל מדי שנה. מספרים אלה הולכים וגדלים.

במדריך זה נסקור את הדרכים השונות העומדות בפני חייב להתמודד עם חובותיו, כאשר נתייחס גם למצבים בהם החייב יכול לפרוע את חובותיו, אך מעוניין להביא להסדר חוב נוח (פריסת חובות), וכן נתמקד במצבים בהם לחייב אין שום אפשרות לפרוע את חובותיו, כולם או חלקם, והחייב מעוניין במחיקת חובות והפטר בהוצאה לפועל או בבית משפט. נסביר מה ניתן לעשות. כמו כן, נשים דגש על הדרכים השונות לקבל הפטר ומחיקת חובות וכן נסקור את  ההליכים  הקודמים של פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת רגל שבוטלה, וכן נסקור בהרחבה רבה את ההליכים החדשים לפי החוק החדש לחדלות פירעון שנכנס לתוקף ביו 15.9.19 (פשיטת רגל בהליך החדש). נסביר מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהדרכים ונסקור מהם כל כללי האצבע שיש לעשות כדי להתמודד עם החובות ומהם הדרכים לפתור את החובות.

משרדנו מתמחה זה למעלה מ-15 שנים במחיקת חובות, הליכי חדלות פירעון, והסדרי חוב. צרו עימנו קשר עוד היום להביא לפתרון החובות שלכם.

קישורים שימושיים בתחום חדלות פירעון ומחיקת חובות

בנק ישראל – מערכת נתוני אשראי

רשות האכיפה והגבייה – חדלות פירעון בהוצאה לפועל

הממונה על הליכי חדלות פריעון

טפסים שימושיים בתחום חדלות פירעון ומחיקת חובות

בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי

התחייבות החייב עם הינתן צו לפתיחת הליכים

כתב ויתור על סודיות בבקשת חייב לפתיחת הליכי חדלות פירעון

רשימת מסמכים שעל החייב להגיש בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון

תביעת חוב של נושה כנגד חייב

חקיקה ותקנות בתחום חדלות פירעון ומחיקת חובות

תצהיר לתביעת חוב של נושה

חוק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות)

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי 

חוק החברות

חוק שיקים ללא כיסוי

חוזרים ונהלים מאת הממונה על הליכי חדלות פירעון

נוהל הממונה אודות חובת הדיווח של חייב יחיד בהליכי חדלות פירעון

נוהל טיפול בערעורים על החלטות הממונה

נוהל טיפול הממונה בבקשות חייב למתן צו לפתיחת הליכים

נוהל טיפול הממונה בבקשות נושה

מדריכים לחייב ונושה בהליכי חדלות פירעון אשר פורסמו על-ידי הממונה לחדלות פירעון

מדריך לתקנות החברות (פירוק) ולתקנות החברות (פירוק) לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מדריך לתקנות פשיטת רגל לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מאמרים אחרונים פרי משרדנו בתחום BDI שלילי ומחיקת רישום שלילי BDI​

האם ניתן להעביר כספי פיצויים בקופת גמל לקצבה לכינוס נכסים? – בעקבות ע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בעמ נ' רון לוי

מאת עורך דין וחשבונאי שלומי סבג, ADV-ACU מעוניינים לשים קץ לחובות ולהביא למחיקת החובות ולהפטר מחובות? מחפשים עורך דין למחיקת חובות? עורך דין לחדלות פירעון

קרא עוד »

מעוניינים לשים קץ לחובות ולהביא למחיקת החובות ולהפטר מחובות? מחפשים עורך דין למחיקת חובות? עורך דין לחדלות פירעון (פשיטת רגל לפי החוק החדש)? עורך דין להסדר חוב? משרדנו מתמחה זה למעלה מ-15 שנים במחיקת חובות, חדלות פירעון (פשיטת רגל בהליך החדש), הסדר חוב (לרבות הסדר חוב בהוצאה לפועל או הסדר חוב ללא הליך פשיטת רגל) וקבלת הפטר.