האם ניתן להעביר כספי פיצויים בקופת גמל לקצבה לכינוס נכסים?  – בעקבות ע"א  5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בעמ נ' רון לוי

האם ניתן להעביר כספי פיצויים בקופת גמל לקצבה לכינוס נכסים? – בעקבות ע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בעמ נ' רון לוי

מאת עורך דין וחשבונאי שלומי סבג, ADV-ACU

מעוניינים לשים קץ לחובות ולהביא למחיקת החובות ולהפטר מחובות? מחפשים עורך דין למחיקת חובות? עורך דין לחדלות פירעון (פשיטת רגל לפי החוק החדש)? עורך דין להסדר חוב? משרדנו מתמחה זה למעלה מ-15 שנים במחיקת חובות, חדלות פירעון (פשיטת רגל בהליך החדש), הסדר חוב (לרבות הסדר חוב בהוצאה לפועל או הסדר חוב ללא הליך פשיטת רגל) וקבלת הפטר.

תמצית פסק הדין

בערעור אזרחי 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בעמ נ' רון לוי, שניתן ביום 02/02/2020 נדרש בית המשפט העליון לשאלה העקרונית בדבר מעמדם של כספי פיצויי פיטורים שנצברו לטובת חייב בקופת גמל לקצבה, ואפשרות העברתם לנאמן על נכסיו.
נקבע, כי קיים ספק אם כספי הפיצויים נועדו "למטרת קצבה" ולכן העברתם לנאמן מותנית באישור בית המשפט, שעליו לשקול את הדבר בכובד ראש נוכח ההשלכות המשמעותיות הקיימות למהלך זה. מנגד, הבהיר ביהמ"ש כי מסקנה זו לא תחול על כספי פיצויים הצבורים בקרן פנסיה ותיקה וטרם הגיע מועד תשלומם כקצבה, שכן הדבר יוביל לשלילת זכאותו של המבוטח לקבל קצבה מהקרן.

השופט י' עמית פתח ואמר כי הערעור מעלה שאלה עקרונית בדבר מעמדם של כספי פיצויי פיטורים שנצברו לטובת חייב בקופת גמל לקצבה ואפשרות העברתם לנאמן על נכסיו, נוכח הוראת סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (. היקף ההגנה המוקנה לכספי פיצויים מכוח הסעיף הוא העומד במרכז דיוננו.

רקע עובדתי ודיוני

נגד החייב נפתחו הליכי פשיטת רגל. ביום 6.7.2017 ניתן צו כינוס לנכסיו וביום 15.3.2018 הוא הוכרז כפושט רגל.
במסגרת ההליכים, החייב המציא דו"ח מאת המערערת, קרן מקפת לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ (להלן: המערערת), הכולל פירוט כספים שנצברו על שמו בקרן פנסיה המנוהלת ומוחזקת אצלה מתקופת העסקתו אצל מעסיק מסוים. המדובר בקרן פנסיה ותיקה עליה חל התקנון האחיד שנקבע על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בהתאם לסמכותו לפי סעיף 78ט לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן ובהתאמה: התקנון האחיד או התקנון, ו-חוק הפיקוח). כספי הקרן כוללים שלושה רכיבים: תגמולי עובד בסך של 87,261 ₪; תגמולי מעסיק בסך של 93,435 ₪ (להלן יחד: כספי התגמולים); ופיצויי פיטורים בסך של 97,304 ₪ (להלן: כספי הפיצויים).
ביום 15.3.2018 הגיש המשיב 2 (בתפקידו אז כמנהל המיוחד לנכסי החייב, ולהלן: המנהל המיוחד), בקשה להורות למערערת להעביר את כספי הפיצויים לקופת פשיטת הרגל של החייב. בית המשפט נעתר לבקשה, אך בהמשך, המערערת הודיעה לבית המשפט כי אין באפשרותה לעשות כן היות שעסקינן בכספים מוגנים שאין להעבירם לנאמן נוכח הוראת סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל. המערערת טענה כי קרן הפנסיה של החייב היא קופת גמל לקצבה, והזכויות שנצברו בה לטובת החייב הן זכויות עתידיות, שמכוחן יהיה זכאי לפנסיה בקרות אירוע מזכה כמוגדר בתקנון קרן הפנסיה. עוד הבהירה המערערת כי בהתאם להוראת סעיף 78 לתקנון האחיד, משיכת כספים מהקרן תביא לאובדן מלוא זכויות החייב בה. מנגד, המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי (המשיב 3, ולהלן: הכנ"ר) סברו כי אין מניעה להעברת הכספים והבחינו בתשובתם בין כספי התגמולים שבקרן הפנסיה עליהם חל סעיף 85(1א) לפקודה (והעברתם לא נתבקשה), לבין כספי הפיצויים שאינם מוגנים מכוח הדין.
ביום 7.6.2018 נעתר בית המשפט לבקשה בהחלטת "פיתקית" קצרה, תוך אימוץ הצעת הכנ"ר לפיה על מנת שלא יאבדו זכויות החייב עקב משיכת הכספים, הם ייפּדו בשלב זה חלף מימושם (במסגרת ההליך שלפנינו הובהר כי משמעות הדברים היא שהחייב יוכל להעביר לקופת הכינוס סכום לפדיון הכספים שיגולם במסגרת הצעתו לתכנית פירעון לצורך הפטר). על החלטה זו הוגש הערעור שלפנינו, בגדרו שבו וחזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם.
לאחר שהוגשו סיכומים, המערערת ביקשה לקבל את עמדת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: הממונה) ועקב כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) על התייצבותו בהליך מכוח סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]. בהודעתו מיום 6.12.2019 הביע היועמ"ש את עמדתו ולפיה, בנסיבות המקרה דנן, לא היה מקום לאפשר את העברת כספי הפיצויים שנצברו לזכות החייב לקופת הכינוס, מכיוון שהם חוסים תחת סעיף 85(1א) סיפא לפקודה. עוד צוין כי עמדה זו משקפת את עמדתם העדכנית של הכנ"ר ושל הממונה (פסקה 13 לעמדת היועמ"ש), וכך הובהר גם במהלך הדיון בעל-פה שהתקיים לפנינו. נאמר כבר עתה כי נוכח הסכמת הצדדים בדבר תוצאתו האופרטיבית של ההליך, דין הערעור להתקבל, כך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי המורה על פדיון הכספים מבוטלת. פסק דיננו ניתן אם כן בשל השלכות הרוחב של הסוגיה ועל מנת להעמיד הלכה על מכונה (בנסיבות אלה איני מוצא להידרש לשאלה אם דרך ההשגה על החלטתו של בית המשפט המחוזי היא בדרך של ערעור בזכות או שמא היה על המערערת להגיש בקשת רשות ערעור (השוו לע"א 1057/18 עברון נ' ורדי, בפסקה 8 (‏23.1.2019) (להלן: עניין עברון)), ויצוין כי גם הצדדים להליך לא טענו בנושא).

המסגרת הנורמטיבית

ככלל, עם ההכרזה על אדם כפושט רגל, כלל נכסיו מוקנים לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין נושיו (סעיף 42 לפקודה). המונחים "נכסים" ו"נכסי פושט רגל" הוגדרו בסעיף 1 לפקודה, וסעיף 85(1) שעניינו בנכסים הניתנים לחלוקה הוסיף וקבע כי נכסי פושט רגל יכללו "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו" (ראו גם ע"א 7114/09 בן עמי נ' רבין, בפסקה 4 (9.5.2012) (להלן: עניין בן עמי)).
עניינו של סעיף 85(1א) לפקודה בכספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל, והוא מהווה חריג לכלל לפיו הנאמן רשאי לממש את נכסי החייב אף ללא קבלת אישור מבית המשפט (עניין בן עמי, בפסקה 4). נשוב ונזכיר את לשונו:
בבסיסה של הוראה זו מטרה סוציאלית מובהקת והיא נועדה להקנות הגנות מיוחדות על כספים שהחייב חסך בקופת גמל (עניין עברון, בפסקה 10; עניין בן עמי, בפסקה 4; רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 12 לפסק דינו של השופט דניצגר (10.4.2018) (להלן: עניין פינצב)). זה המקום לציין כי סעיף 85(1א) מצא את דרכו לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון) שהחליף את פקודת פשיטת הרגל אך לא מכבר. הוראתו עוגנה, בשינויי נוסח קלים, בסעיף 228 לחוק. בדברי ההסבר צוין כי יש לקבוע הסדרים ייחודיים לשימוש בקופת גמל, וזאת מכיוון שהיא מהווה חיסכון ארוך טווח ונועדה "להבטיח את בטחונו הכלכלי של החוסך בתקופות קשות או לאחר פרישתו משוק העבודה" (דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ה"ח הממשלה 604, 716 (להלן: דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון)). ההגנה על הכספים שבקופות הגמל באה לידי ביטוי בחיקוקים נוספים. כך, למשל, סעיף 25(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: חוק קופות הגמל) קובע כי "זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד" להוציא את המקרים המפורטים שם, וראו גם תקנה 7 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964.
מלשון סעיף 85(1א) לפקודה עולה כי תנאי ראשוני לתחולתו הוא שהכספים מגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל. לעניין זה מפנה הפקודה לחוק קופות הגמל המגדיר קופת גמל כ"קרן או תכנית ביטוח שניתן לגביהן אישור קופת גמל לפי הוראות סעיף 13 (לחוק קופות הגמל – י"ע)". סעיף 13 הנ"ל מסמיך את הממונה לאשר קרן כאחת מסוגי קופות הגמל המפורטות בסעיף, בכפוף לתנאים המפורטים שם.

בשנת 2008 הוחלה לראשונה בישראל חובת ביטוח פנסיוני לגבי כלל העובדים והמעסיקים במשק. חובה זו נקבעה בצו הרחבה [נוסח משולב] לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, התשס"ח-2008 (להלן: צו הרחבה 2008). הצו הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק, שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (להלן: ההסכם הקיבוצי). הצו חייב מעסיקים ועובדיהם להפריש מידי חודש סכום מסוים לטובת החיסכון הפנסיוני של העובד (וראו פסק דיני בבג"ץ 6925/14 פורום החוסכים לפנסיה בישראל נ' שר האוצר, בפסקה 3 (24.12.2017) (להלן: עניין החוסכים)). (להשלמת התמונה יצוין כי בשנת 2011 הוצא צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, התשע"א-2011 (להלן: צו הרחבה 2011) שביטל את צו הרחבה 2008. בהמשך הוצא גם צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957, התשע"ו-2016 (להלן: צו הרחבה 2016)).

בישראל פועלים מספר אפיקים לחיסכון פנסיוני, וכל עובד רשאי לבחור את האופן בו יתבצע החיסכון עבורו.

לגבי שאלת טיב ההגנה המוקנית לכספי פיצויים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל. נזכיר כי סעיף 85(1א) לפקודה מבחין בין שני סוגים של כספים המצויים בקופת הגמל: כספים שאינם מיועדים לקצבה, אז אפשרות פדיונם והעברתם לנאמן מותנית באישור בית המשפט (סעיף 85(1א) רישא); וכספים שהם למטרת קצבה ו-טרם הגיע מועד תשלומם כקצבה, או-אז ניתנת להם הגנה חזקה יותר, ולא ניתן להעבירם לנאמן כל עוד לא הגיע מועד זכאותו של החייב לקבל את הקצבה (סעיף 85(1א) סיפא).

כפי שהוסבר, תנאי ראשוני לתחולתו של סעיף 85(1א) לפקודה הוא שהכספים מגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל. כפי שציין היועמ"ש בהודעתו, שאלה זו היא עובדתית בעיקרה. על מנת שהכספים יזכו בהגנה חזקה כך שלא ניתן יהיה להעבירם לקופת פשיטת הרגל, עליהם לעמוד בתנאים נוספים והם שהכספים יהיו "למטרת קצבה" וש-"טרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה". גם השאלה אם הגיע מועד תשלום הקצבה היא במקרים רבים שאלה עובדתית התלויה בנסיבות המקרה. על כן, חוות דעתו של היועמ"ש התמקדה בשאלה אם כספי פיצויים הם כספים "למטרת קצבה", ובכך יתמקד גם דיוננו.
האם כספי הפיצויים המופקדים בקופת גמל נועדו גם הם למטרת קצבה? בהקשר זה יש להבהיר, כאמור בהודעת היועמ"ש, כי מלשון סעיף 85(1א) לפקודה עולה כי הדרישה "למטרת קצבה" צריכה להתקיים לגבי הכספים המצויים בקופה ולא לגבי קופת הגמל בכללותה. משמעות הדבר היא כי יש לבחון לא רק את מטרתה של קופת הגמל אלא את מטרתם ותכליתם של הכספים הצבורים בה, ואין להתייחס לכלל הכספים כמקשה אחת. כך, לייעודם הקצבתי של כספי התגמולים עשוי להיות משקל בפרשנות הדין החל על כספי הפיצויים, אך בה בעת יש לתת את הדעת להבדלים בין כספי התגמולים לכספי הפיצויים ולמשמעויותיהם.
התשובה לשאלה אם ניתן לראות בכספי הפיצויים כספים המיועדים למטרת קצבה היא מורכבת. חובת הפקדת כספי הפיצויים לצד כספי התגמולים בצו ההרחבה, כמו גם זכאות העובד לקבל את כספי הפיצויים בין אם התפטר ובין אם פוטר, מעניקים לכספי הפיצויים אופי פנסיוני. גם תיקון מספר 3 לחוק קופות הגמל במסגרתו שונה ייעודן של קופות הגמל ממכשיר חיסכון הוני לקצבתי חיזק את ההיבט הקצבתי בכספי הפיצויים. עם זאת, עדיין נותר ספק בדבר אפיונם של כספי הפיצויים ככספים שהם למטרת קצבה, נוכח תכליות נוספות העומדות בבסיסם וההתייחסות השונה בדין לשני סוגי הרכיבים.
מטעמים אלה סבור היועמ"ש כי אין לאסור לחלוטין את העברת כספי הפיצויים לנאמן, אלא יש מקום להחיל עליהם את סעיף 85(1א) רישא לפקודה, המתנה את ההעברה באישור בית המשפט (יובהר מיד כי המדובר כאן בכספי פיצויים שאינם צבורים בקרנות פנסיה ותיקות, והטעמים לכך יפורטו להלן). זאת ועוד, לשיטת היועמ"ש, תוצאה זו מוצדקת על רקע השונות הרבה במקרים בהם סוגיית מעמדם של כספי הפיצויים עשויה להתעורר. אפשרות העברת כספי הפיצויים באישור בית המשפט, בניגוד לאיסור גורף על העברתם, תותיר מקום להפעלת שיקול דעת ומרחב תמרון ביחס לשאלה אם ראוי להעביר את כספי הפיצויים לקופת פשיטת הרגל בנסיבות המקרה הקונקרטי. בכך ימצא איזון לאינטרסים הנוגדים העומדים בבסיס פקודת פשיטת הרגל: שיקומו הכלכלי של החייב והשאת שיעור החוב שיפרע לנושים. כמו כן, הדבר יביא לידי ביטוי את ברירת המחדל הקיימת בפקודת פשיטת הרגל ולפיה נכסי החייב מוקנים ברגיל לנאמן, ורק נכסים חיוניים ומסוימים יוחרגו מהכלל ויוותרו בידו.
יש טעם בדברים, ולנוכח מכלול השיקולים וההיבטים שפורטו לעיל – גם אני סבור שיש להעדיף את המסקנה הפרשנית ולפיה כספי הפיצויים הצבורים בקופות גמל נכנסים בגדר סעיף 85(1א) רישא לפקודה (וראו גם פסק דיני בעניין עברון, למשל בפסקה 10). ודוק: אין משמעות הדבר שכספי הפיצויים נותרים משוללי הגנה לחלוטין. אופיים הדואלי וקרבתם לכספים המיועדים למטרת קצבה מצדיקים כי תינתן להם הגנה מוגברת לעומת נכסי החייב הרגילים, המוקנים כברירת מחדל לנאמן. ההגנה זו קיימת בצורה מרוככת בסעיף 85(1א) רישא לפקודה, המכפיפה את העברת כספי הפיצויים לנאמן ולקופת פשיטת הרגל בקבלת אישורו של בית המשפט.

מהכלל אל הפרט

המערערת היא קרן פנסיה ותיקה שאושרה כ"קופת גמל לקצבה" (הוצג אישור הממונה מיום 10.12.2018, מוצג 9 למוצגי היועמ"ש, וראו גם עניין בן עמי, בפסקאות 8-7). החייב בוטח בקרן הפנסיה של המערערת החל מחודש ינואר 1985 ועד לחודש אוקטובר 1997, ונצברו לזכותו כספים הכוללים רכיב של תגמולים ורכיב של פיצויים. אין מחלוקת כי טרם הגיע מועד תשלומם של הכספים כקצבה. מאחר שמדובר בכספים הצבורים בקרן פנסיה ותיקה, שמשיכה ולו חלקית שלהם תביא לאובדן זכויות החייב בקרן הפנסיה, חל עליהם סעיף 85(1א) סיפא לפקודת פשיטת הרגל המורה כי אין להעבירם לנאמן על נכסי החייב. למעשה, אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי לא היה מקום להעביר את כספי הפיצויים כפי שהתבקש במקרה דנן, ומכאן שדינו של הערעור להתקבל.

סיכום

(-) בישראל חלה חובת ביטוח פנסיוני וקיימים מספר אפיקים לחיסכון פנסיוני. אחד מאפיקי החיסכון הוא קרן פנסיה ותיקה עליה חלים הוראות התקנון האחיד שנקבע על ידי הממונה.
(-) מאז שנת 2008 חלה על כל מעסיק החובה להפקיד לטובת עובדיו כספים לטובת פיצויי פיטורים, זאת לצד כספי הביטוח הפנסיוני. כספי הפיצויים (לפחות מרביתם) מצטברים לזכותו של העובד בקופת הגמל והוא יהיה זכאי להם ככלל בתום תקופת ההעסקה.
(-) סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל מקנה הגנה לכספי החייב הצבורים בקופת הגמל. כספים שאינם מיועדים לקצבה ניתנים להעברה לידי הנאמן בכפוף לאישור בית המשפט, אך כספים שהם למטרת קצבה וטרם הגיע מועד תשלומם כקצבה לא ניתנים להעברה לנאמן (אף לא באישור בית המשפט).
(-) בעוד שאין חולק כי ייעודם של כספי התגמולים הוא קצבתי, קיים ספק אם כספי הפיצויים נועדו "למטרת קצבה". כספי הפיצויים וכספי התגמולים נבדלים האחד מהשני במספר היבטים, ועל אף התמורות שחלו בשוק הביטוח הפנסיוני ובהסדר תשלום פיצויי פיטורים, מעמדם של כספי הפיצויים שונה ממעמדם של כספי התגמולים ומצדיק התייחסות שונה.
(-) ככלל, על כספי הפיצויים הצבורים בחסכונות הפנסיונים חל סעיף 85(1א) רישא לפקודת פשיטת הרגל המתנה את העברתם לנאמן באישור בית המשפט. מסקנה זו לא תחול על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות, שכן אלו כפופות להוראות התקנון האחיד המתנה את זכאותו של המבוטח לקבל קצבה מהקרן בהימנעותו מלמשוך כספים כלשהם מהפנסיה. על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות חל אפוא סעיף 85(1א) סיפא לפקודה האוסר על העברתם לנאמן כל עוד לא הגיע מועד תשלומם כקצבה.
(-) להעברת כספי פיצויים של חייב לנאמן השלכות משמעותיות. בשל כך, על בית המשפט של פשיטת רגל לשקול בכובד ראש אם ראוי להורות על גריעת כספי הפיצויים מקופת הגמל של החייב, והדבר תלוי בנסיבות המקרה הנדון. לצורך קבלת ההחלטה יידרש בית המשפט לשיקולים הקשורים בצרכי החייב וברווחתו כמו גם לשיקולים הקשורים באינטרסים של נושי החייב, הכל כמפורט לעיל.
(-) כספי הפיצויים של החייב במקרה דנן צבורים בקרן פנסיה ותיקה וטרם הגיע מועד תשלומם כקצבה, ומשכך לא ניתן להורות על העברתם לנאמן. על כן, דינו של הערעור להתקבל, והחלטתו של בית המשפט המחוזי המורה על פדיון כספי הפיצויים מבוטלת.

 

סוף דבר, הערעור התקבל.

ש ו פ ט
השופטת ד' ברק-ארז:
אני מסכימה.
השופט ד' מינץ:
אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.

ניתן ביום, ‏ז' בשבט התש"ף (‏2.2.2020).

עורך דין וחשבונאי שלומי סבג בעל ניסיון של למעלה מ – 15 שנים בצמרת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. עורך דין וחשבונאי בעל ניסיון רב והוא מתמחה בחדלות פירעון, מחיקת חובות והפטר.

  האמור לעיל הוא לידע כללי בלבד וכל המסתמך עליו עושה זאת על דעתו בלבד. אנו ממליצים לגשת ליעוץ משפטי פרטני.  

כתיבת תגובה